זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלום ד"ר חסון,
אני בת 47, גרושה +1.
בכ 5 שנים אחרונות אני בקשר עם גבר מעט מבוגר ממני. היחסים סה"כ טובים. נפרדנו כמה פעמים ואז חזרנו שוב. נפגשים פעם-פעמים בשבוע, יותר מזה העבודה לא מאפשרת, והאמת שזה גם מרגיש מספיק. אני מאוד מעריכה תכונות מסויימות שלו - טוב לב, אכפתיות, הגינות... אבל יחד עם זאת הוא גם עצלן וחסר שאיפות, ולפעמים נדמה לי גם לא חכם במיוחד. אחת הסיבות שאני נשארת זה בגלל הסקס המעולה שיש לנו. עכשיו הבעיה היא שתמיד התאהבתי ונמשכתי לגברים שנראו לי איטלגנטים, ממש חיפשתי את זה. והפעם זה סותר את "הנחת היסוד" הזו, וגם מרגיש לי לא נכון להמשיך לנהל מע' יחסים רק כי הסקס מעולה. מצד שני אחרי פרידה של חודש אני מרגישה געגוע פיזי כ"כ חזק, ממש כמהה למגע שלו. אין לי רצון לצאת עם אחרים, אין לי "כוח" להתחיל מחדש.
מה עושים עם התחושות המוזרות האלה? היכן הפתרון?