זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

יהלי יקרה,

בעלך מקנא לך, ועשה לך סצינה בעניין הזה, ואפילו סצינה אלימה, גם אם לא היתה זו אלימות פיזית כלפייך באופן ישיר. הופתעת מרמת הקינאה, ואפילו מרמת האגרסיביות שהוא הפגין במהלך הסצינה הזו.

לגבי השאלה אם זו "אלימות", כתבתי את מה שכתבתי, אמנם, אבל אם את מחפשת כותרת לפעולה שלו כדי להאשים אותו – לא הייתי נכנס לזה. בעיני מטפלים באסכולות מסויימות, גם חיתוך נייר לצרכי יצירה נחשב כפעולה שיש בה אלימות. לאלימות יש דרגות שונות, החל מדבר כזה ועד לרצח, ולכן אין ערך לכותרת "אלימות" כשלעצמה מעבר לדיוק של המעשה עצמו, כלומר, שהוא לקח לך משהו (זיכרון) שהוא שלך, וקרע אותו כדי שלא יהיה לך, ושזה משהו שהוא ידע שמאד יפגע בך.

השאלה אם "הייתי צריכה להכנע או לעמוד על שלי במחיר פירוק הנישואין" היא שאלה מאד מורכבת. אם את צריכה רק עוד קש כדי לשבור את גב הגמל, כי גם כך המשא הוא כבד מנשוא והנישואים לא טובים, אז קיבלת אותו. העובדה שלמרות שאת מאד פגועה וכועסת עכשיו, את עדיין שואלת את השאלה הזו, היא סימן עבורי שגם כשלא קל לך איתו, את עדיין לא חושבת על גירושים, או לפחות שאת מרגישה שאת צריכה תרוץ או סיבה מספיק טובים כדי לעשות את זה, ושכנראה יש לך גם סיבות טובות מדוע לא.

התהליך שעברתם עכשיו הוא תהליך מאד לא קל, שהקצין דברים אחרים שיש ביניכם. יש לכם צורך בדיבור משמעותי על מה שקורה ביניכם, כולל ההתמודדות שלו וההתמודדות שלך עם הרגישויות שלו, הפחדים שלו וחוסר האמון ואולי הקינאה שלו, ואולי גם עם רגישויות שלך להתנהגויות שלו, ואולי גם לאופן התקשורת שלו מולך, ואולי לא רק מולך. עברתם משבר שהוא אינדיקציה לכך שיש לכם על מה לעבוד כדי להיות מסוגלים לא רק להניח לזה בעבר, אלא כדי שלא לקחת אתכם אותו, וכנראה גם דברים אחרים, לעתיד. אני מציע שתשקלו את האפשרות של טיפול, כי הארוע הזה יכול להוות עבורכם גם הזדמנות ללמד אתכם לפתור עניינים חשובים ביניכם וליצור עתיד טוב יותר.