זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

יצאתי עם בחורה לפני כחודש שיש בינינו פער של 13 שנה, אני בן 39 היא 26.
בשיחת הטלפון לפני עשיתי איתה תיאום ציפיות בנושא, לטענתה זהו הגבול העליון מבחינתה והיא דווקא מכוונת למשהו רציני והקמת משפחה ולא היה אכפת לה.

חשוב לי לציין שאני נראה בתחילת שנות ה30 שלי.

נפגשנו בדייט ראשון ומיד הרגשתי גם מהתגובה הראשונית שלה ,המחוייכת שאני נמשך אליה. לשמחתי זה היה הדדי, היא גם אמרה שהיא קצת מובכת ולא הפסיקה לחייך.
הרגשתי שהיא ממש זורחת ומביעה המון עניין, זה בא לידי ביטוי בשפת גוף פתוחה, דיבור פלרטטני ומאוד ארוך ומרבה בסיפורים ושאילת שאלות, הרגשתי שהיא מנסה להרשים אותי.

היה אפילו דיבור מעט שובב ויזום עם נגיעות מסויימות בנושאים שקשורים למין, כמובן בעקיפין בהקשר לסצינות מסדרת טלוויזיה מוכרת ודיון קצר על זה לראות איך אני מגיב וגם קצת ל"תבל".
בקיצור הרגשתי שהיא ממש בעניין, כל הדייט ארך 3 שעות שאני נאלצתי לעצור גם כי התעייפתי וגם כי רציתי להשאיר מקום להמשך ולהשאיר לה משהו לסקרנות.

מרוב המשיכה שהייתה לי,הגנבתי תוך כדי השיחה מעט מגע בידיים והיא נענתה ולא ברחה אלא להיפך נענתה למגע.
נפרדנו שליוויתי אותה למכונית והיא סוג של קפצה עלי פתאום עם חיבוק כזה ואז שחררה לרגע תפסה לי את היד ושוב הביאה חיבוק יזום.

יום למחרת,שלחתי הודעה חמודה בבוקר, היא ראתה אותה באיחור וענתה לקונית.
הצלחתי לבסוף ממש לדבר איתה רק כיומיים אחרי (ניסיתי יום למחרת ללא הצלחה)
ברקע היו ממש מעט הודעות ווטסאפ כי היא די ענתה באיחור.

שדיברתי איתה טענה שהייתה מאוד עסוקה, כמו כן הסכימה לפגישה פעם נוספת שיצאה לפועל רק אחרי 5 ימים .

באותה שיחת טלפון היא פתאום העלתה חשש לגבי הפער גילאים ושאלה למתי אני מתכנן משפחה, כי מבחינתה יש לה לימודים לסיים ולמצוא עבודה טובה ורק אז תרגיש בנוח להקים משפחה, כלומר צפי משוער של כ 5 שנים לפחות.
אמרתי שקשה לי להעריך ואי אפשר לתכנן תוכניות שאנחנו בקושי מכירים, למרות שנראה שיש פה פוטנציאל יפה מאוד בתור התחלהץ

נפגשנו לדייט שני.
היה גם טוב הפעם כשעתיים וחצי בסיומו עוד עשינו סיבוב בחוץ למשך זמן מסויים, בו שוב העלתה את החששות שלה, באותו ערב לא דיברה איתי כלל על הנושא אלא רק בסיום הערב בסיור בחוץ.
נפרדתי ממנה באמירה שאני מאוד רוצה לראות אותה שובה, אמרה שנדבר בתחילת השבוע, אמרתי לה שאני לא רוצה להרגיש שאני מציק לה (כאמור היה קשה לקבוע את הדייט השני מאז הדייט הראשון), ענתה לי שאני לא מציק והיא תגיד אם כן.
התנשקנו, ואז שוב הביאה לי חיבוק יזום החמיאה לי על הבושם ונפרדנו.

כמעט נפגשנו לדייט שלישי, היה כמה ימים שאנחנו מנסים לקבוע והיא אומרת שהיא לא יכולה במועד שהצעתי ולא מציעה מועד חלופי.
אז דיברנו אחרי איזה יומיים של לימבו, והיא אמרה לי שהיא מרגישה איתי קליק ממש יפה, אבל מטריד אותה שהיא תעכב אותי וההורים שלה לא יסכימו לפער גילאים כזה- אגב יש ביניהם פער של 12 שנה מסתבר.
כמו כן היא חזרה על דוגמה שיצאה פעם עם מישהו בגילי שהיית יותר צעירה ולא הסתדר והוא דווקא היה לא רציני, והפער גילאים ביניהם הכריע והרגישה שהיא בזבזה את הזמן וכאב לב - כאילו שאני מקרה בוחן של הקודם שלה סביב אותו גיל.

לא היה לי מה להוסיף למרות שהייתי ממש מאוכזב, אני לא מרגיש הרבה פעמים קליק ועוד הדדי בדייטים. היא אמרה לי משפט שאולי יום אחד היא תתחרט אז אם לא אסנן אותה שתתקשר אלי, נשמע קצת לא אמיתי אבל זה מה שאמרה.

שלחתי הודעה אחרי כמה ימים בווטסאפ שחבל לי שאנחנו מתפספסים וקשה לי עם העובדה שלא אדבר איתה יותר בחיים.
היא ענתה שזה צובט לה בלב וגם לה קשה עם זה וגם לה הסתובב משהו בפגישות איתי(כפי שאני תיארתי)
הצעתי לה לקחת קצת זמן ולחשוב על זה ושאשמח להיפגש או לדבר איתה.
רשמה לי שהיא שמחה שאני מציע את זה ושלחה לב.

רשמתי לה בתגובה עוד הודעה עוקבת אך היא לא קראה אותה.
הרגשתי ממש לא טוב משך שבועיים לאחר מכן ושלחתי הודעה קולית שבה הצעתי להיפגש בפריינדזון למשהו שהוא יחסית קרוב אליה בלי מחוייבות.
נראה שהיא לא שמעה את זה גם, או הכניסה אותי לארכיון.

מאז אני ממשיך לראות אותה באפליקציה ותוהה איזה פספוס, היה בינינו קליק בשתי רמות גם אינטלקטואלית וגם ויזואלית, היא אפילו החמיאה לי שאני עם אינטליגנציה מאוד גבוהה.

אני לא נלחם על רוב הבחורות שאני יוצא איתן לדייטים אבל זה ממש מייסר אותי עד היום כחודש וחצי אחרי.

שאלותי:
1. האם יש אפשרות להערכתך לנסות לדבר איתה טלפונית מתישהו, כמובן בלי לצפות ליותר מידי, כי אני מניח שהיא יוצאת עדיין וגם לא מוצאת את עצמה- הבנתי את זה בדייט הראשון בין השורות, היא שאלה שאלה שמסגירה את זה.
2. אני מרגיש שאני נמשך יותר לצעירות בגלל מראה ולא פחות כי האנרגיה שלהן יותר פרשית, הן פחות שיפוטיות הרבה פעמים, פחות עם אנרגיות שליליות ושל פסילה ויודעות להעריך דברים שרואות בי, מנגד לרוב הן לא יוצאות עם טווחי גילאים כמו שלי מראש.אני מרגיש ממש בין הפטיש לסדן ולא מוצא את עצמי במקום שאני רוצה את הבחורה שמולי כמו אותה או אחרות שאולי גם פסלו אותי והיו ברמה.
אין לי בעיה לצאת גם עם -32- 30 וגם 33 אבל גן הן מסתכלות עלי עקום כאילו יש פער גילאים.

אני ממש לא יודע מה לעשות, אני מנסה גם בחורות בגילאי 35 והן לחוצות ילדים, שלא לדבר על השעון הביולוגי הדופק שלהן, או שהן שבורות לגמרי מבחינות אחרות או נראות עם מראה עייף ולא ממש אטרקטיביות.

אני שנים בשוק עם זוגיות פה ושם שגם לא תמיד מחזיקה מספיק זמן, הכל שביר ולא מדוייק, או שיש פוטנציאל מאוד יפה הצד השני מסרב לראות את הפוטנציאל גם שמרגישים שכיף לו, הוא שבוי באשליית השפע המדומה.