זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלום רב,

זאת הפעם הראשונה שאני כותב בפורום כזה, לא חשבתי שאזדקק לזה. אני מרגיש שאני חייב לפרוק מהבטן ומהלב ולספר את הסיפור שלי. יש לי חברים רבים ומשפחה אבל אני לא מרגיש בנוח לפתוח ככה עם אף אחד מהם.

המצב האישי/זוגי שלי מעיק עליי מאד ואני חייב לשמוע את הדעה של מישהו, או לפחות לדעת שמישהו קרא את הסיפור שלי וזה לא רק אצלי בבטן. אני די עובד עצות ומרגיש מאד מתוסכל. אני לפעמים בוכה מהמצב הזה.

אחרי ההקדמה, אתחיל. אפשר לומר שהסיפור שלי מתחלק לשני חלקים. אני מתנצל אך זה יהיה טקסט ארוך.

אני בסוף שנות ה-20/תחילת 30. גר בחו"ל בשנתיים האחרונות במסגרת עבודה (המדינה לא רלוונטית כל כך, מעדיף לא לומר). אני בקשר זוגי עם אישה, מקומית מהמדינה הזאת. את זוגתי הכרתי לפני כ-6 שנים, כאשר טיילתי אחרי צבא במדינה המדוברת. הכרנו דרך אפליקציית הכרויות כאשר מטרתי הייתה ברורה, להנות ולא לחפש קשר רציני. זוגתי, ככל הנראה, נישבתה בקסמיי ואני בשלה ובסוף הערב של הדייט הראשון שלנו שכבנו מספר פעמים עד הבוקר. היה זה ערב נהדר כאשר ביום למחרת נפרדו דרכינו. המשכנו לשמור על קשר דרך האינסטגרם. 5 חודשים קדימה ואנחנו מתכתבים בטלפון והיא החליטה לבוא לבקר אותי בישראל. היא הגיעה לכאן וטיילנו יחדיו וכמובן הסקס בינינו פרח מאד, הייתה תשוקה מינית עזה בינינו, הדדית. שנה לאחר מכן היא הגיעה שוב לישראל, הפעם עם חברים. גם אז כאשר הזדמן לנו שכבנו באותה תשוקה כמו בפעמים הקודמות. תקופת הקורונה הייתה תקופה שבה לא היתראינו כשנתיים אבל שמרנו על קשר יומי בטלפון. לפני בערך כשנתיים לשמחתי התמזל מזלי והתאפשר לי לעבור לעבוד במדינה בה היא חיה. היה זה רגע משמח מאד, מאחר ועוד מהארץ כבר חשבתי עליה כעל קשר רציני והיא עליי, אפילו להתחתן.

אך מהגעתי למדינה, דברים השתנו. החשק המיני הזה שאני מדבר עליו די נעלם. לפני כשנתיים כאשר רק באתי, היה זה עוד מינורי. היה ניתן לראות שהיא חושקת בי עוד מבחינה מינית (היא כן מחמיאה לי וחושבת שאני חתיך, אני יודע שככה היא חושבת). הסקס בינינו היה משמעותית פחות טוב, החדירה כאבה לה (היא לא שכבה עם גבר הרבה מאד זמן). לא התרגשתי מזה, הנחתי שזה רק עניין של זמן עד שהיא תתרגל שוב. אבל הדברים לא השתנו לטובה, אלא זה רק החמיר. הגענו למצב שידענו מראש טרם הסקס שהוא לא ייצלח כי יכאב לה. היא התחילה לפחד לשכב איתי, לחשוש מהכאב. אני כמובן לא העזתי להכאיב לה וברגע שהיא אמרה הפסקנו. ממצב שהיינו שוכבים כל יום, בקושי היינו מנסים לשכב פעם בשבוע (ואנחנו צעירים, בסוף שנות ה-20). התחלתי להרגיש רע עם המצב. אחרי כמה זמן שלא שכבנו, אמרתי לה שהמצב הזה מפריע לי. ביקשתי ממנה שתנסה לבדוק כיצב ניתן להתמודד עם הכאב הזה מהנקודה שלה, כמובן עם ליווי שלי. היא הראיתה נכונות מעטה למדי, דבר נוסף אשר הדאיג אותי. מדוע זה לא מפריע לך שאנחנו ממעיטים לשכב? אציין שהיא מבוגרת ממני בשנה, והיא די לחוצה כבר להביא ילדים. מניח שזה גם חלק מהעניין. Long story short, אני היום כבר שנתיים גר איתה ואנחנו לא עושים סקס, בכלל. הגעתי למצב שגם החשק המיני שלי אליה נפגע. גם אם לא יכאב לה, התשוקה המינית שלי כלפיה נמוכה. כאמור, לא נראה שהמצב מפריע לה. הסברתי לה כבר כמה פעמים כמה זה חשוב לי שנעשה סקס, שזה חשוב לזוגיות מוצלחת. היא הסיכמה אבל בפועל לא נראה שזה מאד מפריע לה. אני חושב שמבחינתה זה בסדר שאנחנו לא עושים סקס. וזה הדבר שמפריע לי יותר מכל ומתסכל אותי. העובדה שמבחינתה המצב הנוכחי יכול להימשך.

דבר נוסף וחשוב מאד מבחינתי לציין הוא שאנחנו כבר מדברים תקופה די ארוכה על חתונה. כמו שאמרתי בת הזוג שלי רוצה להתחתן כבר ולהביא ילדים. אני אוהב אותה מאד, באמת. המחשבה עליה מעלה חיוך על פניי ואני רואה אותה כאמא לילדיי. מבחינתה אנחנו מתחתנים השנה ואמרתי לה שגם אני מעוניין בזה.

אוסיף ואומר דבר חשוב מבחינתי - כאשר נפגשנו, בת הזוג שלי הייתה רזה וחתיכה. היה לה גוף די מרשים עם חזה גדול ונמשכתי אליה מאד. בשנתיים שלא פגשתי אותה היא העלתה במשקל. היא גידלה כרס, הישבן והידיים שלה השמינו, איזור האגן שלה התרחב. היא לא שמנה, אבל ניכר מאד שהיא מעלה במשקל. וזה לא מאד מפריע לה. היא אוהבת לאכול כמוני, אבל היא מעלה במשקל כמעט ללא הפרעה. אני כמובן לא מעז לומר לה מילה על זה, ניסיתי בעבר בצורה מאד עדינה והיא נפגעה. אני יודע שזה שטחי מאד לומר את זה, אבל זה מאד מאד מפריע לי, העובדה שהיא השמינה ככה. זה מאד פוגע לי במשיכה אליה. אני עומד מול שוקת שבורה, מצד אחד אני לא יכול לומר לה כי זה ישבור לה את הלב אבל מצב שני ממש קשה לי עם זה.

אם כן כדי לסכם עד כאן - בת הזוג שלי, שאיתה אני ""אמור"" להתחתן השנה - המשיכה המינית שלי אליה נפגעה מאד ואנחנו לא עושים סקס, אין לנו חיי מין, כמעט.

עד כאן החלק הראשון, עכשיו אעבור לחלק השני.

כאשר התחלתי לעבוד לפני כשנתיים פגשתי במקום העבודה את אחד מהעובדות. בחורה באמצע שנות ה-30, נשואה פלוס ילד. בחורה פשוט מהממת. קודם כל היא יפייפיה, חתיכה אמיתית, אני נמשך אליה בטירוף. מעבר לזה היא רגישה ואינטיליגנטית. ישר "נדלקתי" עליה אבל כאמור זה היה בתחילת תקופתי במדינה כאשר המשיכה שלי לבת הזוג שלי הייתה עוד יחסית חזקה. מההתחלה היא ואני התחלנו לפלרטט באופן סמוי ולא סמוי. היינו מחייכים אחד לשנייה, זורקים מחמאות. ניכר מאד שהיא נמשכת אליי גם. אני רואה את עצמי כבחור צעיר וחתיך, עם חיוך כובש. והיא אמא חד הורית שלא שכבה עם גבר זמן רב, והביעה בי עניין. זה הגיע עד למצב שהיא הזמינה אותה לביתה לארוחת ערב. אמרתי לה, מנימוס, שאשקול זאת. מהר מאד הסברתי לה שאני בזוגיות ושזה מחמיא לי מאד, אבל שבת הזוג שלי לא תאהב אם תגלה את זה. היא הבינה ישר והחמיאה לי על הכנות. מבחינתי, שמתי אותה "בצד", המשכתי לפלרטט איתה ולפנטז עליה אבל לא התכוונתי לעשות עם זה כלום.

Fast forward שנה קדימה וכאמור המיניות שלי ושל בת זוג שלי הולכת ונעלמת. הגיעה עובדת חדשה. בחורה צעירה, אמצע שנות ה-20. גם היא מהממת, יפה עם חיוך מדהים, גוף מצויין. היא מדברת אנגלית שוטפת ואשת שיח נהדרה. גם היא ישר כבשה אותי. כאמור אני במצב שהמיניות שלי עם בת הזוג נפגעה ולכן אני מפלרטט איתה בצורה יותר ברורה. היא גם מגלה עניין רב בי. לה יש בן זוג (בשלב מסוים היא נפרדה ממנו). היינו מרבים לדבר במהלך העבודה ואחריה. בשלב מסויים התחלנו גם להתכתב בטלפון. זה הלך כך עד שהגעתי למצב שהצעתי לה להיפגש אחרי העבודה, היא כמובן הסכימה (בתקופה שעוד היה לה חבר). נפגשנו למשהו מאד קז'ואל וקליל. כאשר היא נפרדה מהבן זוג שלה תמכתי בה. תמיד פינטזתי על כך שנשכב אך ידעתי שזה רעיון גרוע מאד לעשות את זה עם מישהי מאותו מקום העבודה כאשר אני בזוגיות, מסיבות ברורות. העניינים בינינו התחממו ונפגשנו אחרי העבודה מספר פעמים בערבים, לפעמים לדרינק, לפעמים ארוחת ערב ולפעמים סתם על ספסל בפארק בערב במזג אוויר טוב, לדבר. הייתי מחבק אותה ומביא אותה לחיקי. תמיד רציתי לנשק אותה אבל לא העזתי, לא רציתי לחצות את הקו הזה. רק פינטזתי, ללא מטרה ברורה. השיא היה כאשר ערב אחד היא נפגשה איתי לקפה אחרי העבודה וכמעט התנשקנו, היינו מחובקים, ראשים קרובים אחד לשנייה אבל לא עשיתי את זה, נישקתי את ידה. (בתקופה זו היא יצאה עם גבר אחר - זה סיפור ארוך מאד בפני עצמו. אותו גבר, שממנו היא חיפשה מפלט מיני לאחר שנפרדה מהחבר שלה, התייחס אליה בצורה מחפירה והדביק אותה במחלת מין). היא הייתה "רעבה" למין ויכלנו לעשות זאת אבל לא נתתי לזה לקרות, מתוך נאמנות לחברה שלי. כאשר הקשר שלה ושל אותו גבר התפוצץ, היחסים ביננו גם השתנו מאד. התרחקנו, דיברנו הרבה והבנו שעדיף לא לעשות עוד כלום ביחד כל עוד אני בזוגיות. היא סיפרה שלי שרק חיכתה שאנשק אותה כל הזמן הזה כשנפגשנו בערבים. הייתי חושב עליה המון, היא לא הייתה יוצאת לי מהראש.

למה אני מספר את כל זה? כי כאמור כל זה קרה כשהעניינים ביני לבין בת הזוג שלי הידרדרו. הייתי נפגש איתה אחרי העבודה במקום להיות עם בת הזוג שלי בבית, העדפתי להיות עם בחורה אחרת. אני חושב שחיפשתי (ועדיין) ריגוש, מישהי שתחשוק בי, חוויה מיוחדת. או שאולי אני פשוט לא סגור על עצמי עדיין. אני לא יודע.

אמשיך. לפני חודשים בודדים הבחורה הראשונה מהסיפור שלי עברה למקום עבודה אחר. כשזה קרה התחלנו להתכתב גם אנחנו (אחרי שהעניינים שלי עם הבחורה השנייה הסתיימו). היא שאלה אותי מה עם בת הזוג שלי. אני חשבתי שהיא רק מחפשת לשכב איתי אחרי שנתיים של פלירטוטים. אך עמוק בפנים ידעתי שזה לא המצב, שהיא מחפשת להינשא מחדש, גבר לקשר רציני. הדחקתי את המחשבה הזאת וכל כך פינטזתי על כך שנשכב ביחד, המחשבה הזאת הלהיטה אותי. אמרתי לה שאנחנו עדיין ביחד אבל שאולי ניפרד, שהתרחקנו (לא התכוונתי לזה באמת אבל כתבתי את זה בכל זאת). לאחר תקופה של התכתבות בטלפון ופלירטוטים הדדיים, מאחורי גבה של בת הזוג, נפגשנו לראשונה לפני כשבועיים. יצאנו לארוחת ערב ולבר ביחד, היה נהדר. צחקנו, נהנינו, החזקנו קצת ידיים. ידעתי שהיא רוצה אותי מאד. היא הלהיבה אותי ברמות ונהנתי איתה, אך עם זאת היו לי רגשות אשם די כבדים. חברה שלי היא אדם מקסים ואני אוהב אותה. אני מפחד מאד לשבור לה את הלב, אני לעולם לא אסלח לעצמי. לפני כמה ימים נפגשתי שוב איתה. באתי בידיעה (או תקווה) שנשכב ללא מחויבויות ושהיא תבין את מצבי ולא תנטור לי טינה. אך עמוק בפנים, ידעתי שאני עושה טעות גדולה. גם הפעם יצאנו למסעדה. החמאות הדדיות, פלירטוטים, מבטים. בבר שלאחר המסעדה התנשקנו. היא הסתכלה לי בעיניים וראיתי תשוקה אדירה כלפיי. ידעתי שהערב אנחנו שוכבים, תפסתי אותה ברשת שלי. אחרי שיצאנו מהבר, בשעות הבוקר המוקדמות, התמזמזנו ברחוב. זה היה לוהט ומלא תשוקה. היינו בעננים. אך עצרתי את זה והסברתי לה שאני וחברה שלי לא מתכוונים להיפרד, שאנחנו אוהבים אחד את השני. אמרתי לה שאני חושק בה מאד ושאם היא רוצה, אנחנו נמשיך את הלילה למלון ביחד אבל אם לא אזמין לה מונית. ישר ראיתי שהיא נפגעה ממני עמוקות. היא אמרה לי מיד - תזמין לי מונית. בדרך למונית הסברתי לה את המצב שלי. אמרתי לה שאני וחברה שלי לא עושים סקס, שאין לנו חיי מין ותשוקה. היא אמרה לי משהו שחדר לי ללב, מה שהביא אותי לפורום הזה. "זאת הסיבה שנפרדתי מבעלי, לא שכבנו יותר, לא יכולתי להתמודד עם זה יותר". באותו רגע רציתי לבכות. הבנתי שזה עלול להיות העתיד שלי, אני נמצא באותה נקודה כמוה. זה היה כמו להסתכל על מראה על הזוגיות שלי. אני יודע שפגעתי בה, לא הייתה לי כוונה. הסברתי לה את זה אחרכך בטקסט בטלפון. אני התייחסתי אליה בצורה יפה ואדיבה, ג'נטלמן. אבל בסוף פגעתי בה, אבל הסברתי לה שלא התכוונתי.

כעת הגעתי לחלק האחרון ולסיכום של ה"מגילה" שכתבתי פה.

כמו שאמרתי בתחילת הטקסט - אני פשוט מרגיש אבוד. אני ממש לא יודע מה לעשות עם המצב שלי. הבת זוג שלי ואני חושבים על חיים ביחד, להביא ילדים, לעבור לישראל. בעינייה אנחנו כבר חצי נשואים ומדברים על שמות לילדים שלנו. אני מצידי גם רוצה בזה מאד, אני באמת באמת אוהב אותה. אבל מצד שני הפגיעה העמוקה במשיכה המינית שלי אליה, גם בגלל הגוף שלה וגם בגלל העובדה שלא מעניין אותה (כך מרגיש לי) שאנחנו לא עושים סקס יותר פשוט גורמים לי כל כך להסס להציע לה כבר נישואים. על כך זה להוסיף את המשיכה שלי לבחורות אחרות. אני לא יודע להגיד בוודאות למה אני מתנהג ככה. אולי זה באמת כי אני לא מקבל את התשוקה הזאת מחברה שלי, אולי כי היא כבר לא מסתכלת עליי כמו שהסתכלה עליי פעם ולכן אני מחפש ריגושים מבחורות אחרות. לא ציינתי אבל אני פיתחתי רגשות די גדולים גם כלפי אותן שתי בחורות שסיפרתי עליהן. מה זה אומר עליי? אולי אני סתם רודף שמלות וזה מצב פסיכולוגי שדורש טיפול? אני לא יודע. אני מחפש טבעת נישואים מצד אחד, מצד שני יש שתי בחורות שמסובבות לי את הראש, ואני עדיין מסתכל כל הזמן על אחרות. אני פשוט לא יודע מה זה אומר עליי וזה מתסכל אותי כל כך!!!! אני מרגיש פשוט כמו חרא בן אדם. אני לא יודע אם כדאי להתחתן איתה. אם אני עכשיו ככה, מה יהיה בעתיד? אולי הילדים שלנו יעסיקו אותי ולא אחשוב על הדברים האלו יותר? או שאולי נתגרש כי אהיה אומלל (או שנינו)? אני לא רוצה באמת להיפרד ממנה, אבל גם אם כן הייתי רוצה, אין לי את הביצים לזה. הלב שלה פשוט יישבר לרסיסים כי בענייה אנחנו כבר חצי נשואים, כל החברים שלי והמשפחה פשוט מתים עליה, אני לא יכול לעשות את זה.

כאמור אני מתנצל על הטקסט הארוך. אני הייתי חייב לפרוק את כל הסיפור הזה שלי במלואו. בחיים לא פתחתי את זה ככה. זה פשוט מדיר שינה מעיניי, אני כל הזמן חושב על כל המצב הזה שלי. אני ממש אשמח לשמוע כל דבר, כל דעה. אפילו רק הידיעה שמישהו קרא את זה תביא לי נחמה. אבל עליי להחליט עכשיו מה לעשות במצב שלי.

תודה רבה.