זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שירה יקרה,

השארת אותי עם יותר נעלם מאשר ידוע. מהו זה שאמא שלך עשתה? האם זה באמת בלתי נסלח? אם המעשה אכן אינו מוצדק, מדוע שהיא לא תתנצל בפניו?

בעקרון, עשית נכון שצודדת בו בעימות עם אמך, כי הרי החלטת לחיות אתו את חייך. אלא שכמובן שאת מרגישה רע להיות בין הפטיש לסדן. גם לא הוספת אם יש ילדים/נכדים בסיפור, ואם אין היום הרי מן הסתם הם יגיעו אחר-כך, והבעיה תחריף. אלא שנראה לי שאת מטילה עליו בלעדית את נטל הסליחה, וכאן צריכים שניים לסולחה. אולי כדאי שתדאגי לכך שאחרים מבני המשפה שלך ייצרו איתו קשר טוב, כדי לבנות אמון ויחסי שותפות עם המשפחה גם ללא האם. כל קשר נוסף כזה יקל על עשיית הסולחה בהמשך, כי יהיו יותר חוטים למשוך.