עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
בוקר טוב
מיקה (27.3.2005, 8:24)דר' אורן חסון,
ראשית ברכות על השקת פורום מעניין זה.....
אני בת 32.
בילדותי עברתי התעללות מיצד אימי. התעללות זו כללה אלימות מילולית (שום דבר לא ייצא ממך, את מכוערת, ספגתי קללות מסוגים ומימנים שונים......איך אפשר לאהוב אותך..), היא מעולם לא נגעה בי (לפחות על זיכרוני), ואף התעללה בי פיזית כול חיי.
ארועים אלו התרחשו יום יום
היא נפטרה כשהייתי בת 17. אחיי לשימחתי הרבה מעולם לא סבלו מצידה מישום התעללות.
אף אחד (למעט אבי) לא ידע ולא יודע על מה שעברתי (וגם מאבי לא קיבלתי תמיכה, פשוט הייתי מצותת לשיחות ליליות שלהם בהם הוא מתחנן בפניה להפסיק להתעלל בי).
את הילדות שהייתה ממש לא פשוטה, הצלחתי להעביר מבלי שאף אחד! יידע מה עובר עליי, ולמרות כול הקשיים נחשבתי לילדה מוכשרת יחסית, והייתי מקובלת בחברה
גדלתי להיות אשה חזקה, נאה, משכילה מאוד, בעלת חוג חברים מאוד רחב, אהודה....
אף אחד בחיים לא יינחש מה עובר עליי.
קראתי לא מעט ספרים על הנושא של התעללות בילדים וכיצד זה משפיע עליהם- ושמחתי לראות שלמרות הכול יצאתי מיזה.
אני נשואה לבעל מדהים, יש ביננו יחסי אמון ותקשורת בריאה- ואנחנו מאוד מאוד קרובים ומדברים על הכוווול- חוץ מעל זה!
הוא לא יודע שעברתי את ההתעללות הזו (שאני יודעת שיש לה השלכות לגבי עד היום ואני אשא את זה כול חיי), פשוט מחקתי את הקטע הזה, והא בחיים לא יוכל לנחש זאת כי בסך הכול אני באה ממשפחה טובה.
ניסיתי בראשי כבר כמה פעמים לספר לו את זה- ואני פשוט לא מסוגלת (דרך אגב, זה לא שהוא לא רואה אותי חלשה, אני תמיד משתפת אותו בחולשות שלי ובקשיים שלי).
הפעם היחידה שסיפרתי על כך למישהו- הייתה בסיני, פגשתי אדם שאני יודעת שאני בחייים לא אראה אותו ושפכתי הכול....
עכשיו אני בהריון (ראשון), ואני מתעסקת בכך יותר, כמובן עולים פחדים שאני אהיה גם אם מתעללת, וחוץ מיזה שאני מרגישה שאני עושה לבעלי עוול שאני לא משתפת אותו בחלק כול כך מהותי של חיי, אבל זה קבור כול כך עמוק, שזה פשוט לא יוצא....
מה לעשות?
