זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלום!

אני בת 26 בסוף ההריון ה1 נשואה מזה שנה (לבן זוג איתו אני 5 שנים)אני יכולה רק לאחל לכולן בעל וחבר מקסים כמו בעלי.הבעיה היא בי.

אני לא עובדת מזה שנה (עקב הסבת מקצוע, שלא הושלמה בגלל ההריון)..ובגלל סיום התואר.

בעלי עובד מאוד קשה, ואני מנסה להקל עליו כמה שיותר..בכל מה שקשור לבית והסידורים מסביב (חשבונות קניות וכד')..

הבעיה היא שאני רוצה גם לשמור על גחלת יחסיי המין (אשר קצת קשה לשמרה במצביי עייפות כאלו) וברגע שהוא נרדם והאקט לא קורה..אז אני מרגישה נורא עם עצמי..כאשר אני מסתכלת בהגיון אין לי ממה לדאוג..אני מודעת לעצמי..נראת טוב (לא השמנתי כלל בהריון), מטופחת, ובעלת שיחה..אבל התחושה שלי כשיחסי המין נדחקים..היא גרועה.

בן זוגי מפרגן מאוד!! משתתף בהריון בכל!אבל עדין אני רוצה כמו "לפצותו" על העבודה הקשה...ברצוני עוד לציין פרט חשוב..משפחתו של בעלי הם די פרמיטיבים והם כל הזמן מקרקרים סביבו מסכן כמה שהוא עובד ..מה את עושה בכלל..לך תסביר להם שלא ניתן להתקבל למקום עבודה בהריון.וגישתם פשוט פוגעת בי יותר וגורמת לי להרגיש חסרת ערך (את ההפך הם לא טרחו לאמר כשהרווחתי סכומי עתק בעבודתי הקודמת).

איך אני מתמודדת, איך אני מפצה את בעלי ואיך שומרים על הגחלת גם בעיתות לא קלות כמו אלו.

מצטרת על אורך השאלה ..

בברכת שבוע טוב

דנה