זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

עילום יקרה,

נקודת ההתחלה שלך לא פשוטה, משום שאני די בטוח שמה שעבר עלייך, ומה שעובר עליך נפשית ופיזיולוגית, מקשה עלייך לבנות תדמית עצמית טובה, בדרך לבניית זוגיות ראוייה, שמגיעה לך. ככל שתתייצבי יותר בהבטים האלה, נדמה לי שיהיה לך קל יותר להרגיש בנוח עם גברים.

לגבי הקשר החדש שלך: תראי עילום, את בעצם עדיין לא מכירה אותו. פיתחת ציפיות, כי הקשר איתו התחיל טוב יותר ממרבית ההתחלות שהיו לך בעבר, אבל את עדיין לא יכולה להעריך מה הוא רוצה מבת-זוג, ומה בדיוק הוא רוצה ממך. פתיחות ודיאלוג טוב הם צד אחד של העניין, וגברים לפעמים מספקים אותם בתחילת קשר בנדיבות, גם כאשר הם לא בטוחים שהקשר הזה באמת יילך לאנשהו, אלף כי זה אולי כן יילך לאנשהו רחוק, ובית, לפעמים זה הולך לאנשהו קרוב, וגם זה משהו. שאלת על גברים? עניתי על גברים. לגבי הגבר שלך, ידי קצרה מלהושיע, כי אני באמת לא יודע. לפי התאור שלך הוא מתנהג כאילו שזה כבר לא זה.

אבל, אם מותר לי לתת לך טיפ קטן, זו אינה בהכרח סיבה לוותר. לפעמים יש נפילה בתחושה, בעיקר אצל גברים, לאחר שהאינטימיות הפכה להיות עניין בטוח, ולאחר שהאגו ניצח. ואז נותרת השאלה של "נו, אז מה אני עושה עם זה?" חוסר הודאות של מה שהוא רוצה, או אולי הירידה מהאולימפוס של הכיבוש, גורמים לירידה בריגוש ובתחושות. אלא שלפעמים, אם נותנים לזה זמן מבלי ללחוץ, זה עובר, ומתחדש, ואולי נע בהמשך בגלים קטנים והולכים עד להתייצבות. הקטיני את המינון, אבל תיזמי בעצמך פגישות לא מיניות (סרטים, טיול על שפת הים בערב, או איזה שהוא בילוי אחר שאחריו את מתכננת לחזור הביתה והוא חוזר לשלו), ותני לו להתרגל אלייך. נראה לי שהוא כבר ייזום את הפגישות האינטימיות. וזה בסדר שתלכי עם זה, אבל תשאירי לעצמך מדי פעם אופציה של איזה סרוב קטן, כי את עייפה, כי יש לך יום עבודה, כי את צריכה להיות עם המשפחה, או משהו בנוסח הזה. במילים אחרות, אם תלכי איתו מבלי להיות שפוטה שלו, יש סיכוי טוב שהריגוש שלו יימשך לאורך זמן רב יותר.