זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלי יקרה,

נדמה לי שעם דבר אחד כולנו מסכימים (כלומר, כל העולם, פרט לגרושתו של בעלך), והוא שגרושתו של חברך אינה יכולה לשלוט בחייו כל עוד אין לזה קשר ישיר עם בריאותם הנפשית או הפיזית של הילדים שלהם. בודאי שלא צריכה להיות לה שליטה על הבחירה הזוגית שלו, לאחר שנפרד ממנה.

לא סיפרת שני דברים חשובים, שיכולים להוסיף פרטים ודקדוקי עניות, גם אם לא מרכזיים ועקרוניים לנושא: האחת: אתם יוצאים כבר שלוש שנים. כמה שנים לפני כן הוא התגרש? השאלה השניה: בני כמה הילדים, שהיא דואגת כל-כך? או שמא זו רק טינה ונקמה?

מצד שני, את מבינה לפחות, כך אני מקווה, את עוצמת הדילמה שלו, ומה על כף המאזניים: אם מה שאת מספרת הוא נכון, וגרושתו אכן יכולה לנתק את הקשר שלו עם ילדיו, בין אם זה לפי החוק ובין אם לאו, הוא מסכן על-ידי הגילוי של הקשר איתך משהו שהוא ציר מרכזי בחייו, וזה את הקשר עם הילדים שלו. העמידי את עצמך במקומו, ושאלי את עצמך אם היית מוכנה לקחת סיכונים כאשר זה מה שעומד על הכף? כך שנדמה לי, לפי דברייך, שזה הרבה יותר מאשר רק עניין של נוחות.

יחד עם זאת, את בהחלט יכולה להסביר לו שזה מציק לך, הסבירי לו מדוע, שמעי את ההסברים שלו (ומשום מה נדמה לי שכבר דיברתם על זה), והסתפקי בזה. אל תחזרי לנדנד לו על זה, כי אין לי ספק שלו היה מישהו עלול לעמוד בקשר שבינך לבין ילדייך, היית מנתקת איתו את הקשר. אל תעמידי אותו במבחן הלא הוגן הזה, כי אני לא בטוח שתרויחי ממנו.