זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שולה יקרה,

יש לי כמה תהיות על העניין הזה, בעיקר על תפקיד אמו של בעלך בחיי נכדיה. את אומרת שהיא מגדלת את האחיינים שלו מבניה – היכן הבנים? מה קרה להם? ברור לך שזו שאלה מאד חשובה להבנת ההתנהגות שלו, כי אם קרה משהו לאחיו ולנשותיהם, והסבתא לקחה על עצמה את המשימה הקשה של גידול נכדיה בעצמה ולבד (כי היא אלמנה), אז אני בהחלט מבין את בעלך ואת הדאגה שלו לשלומה ולשלום אחייניו, וגם את הנסיון שלו להקל עליה. האלטרנטיבה שלו במקרה כזה, אם הוא גבר בעל מצפון, המרגיש מחוייבות משפחתית עמוקה לאחיו המנוחים (או אולי הנמצאים בכלא לאחר עברות סמים – אין לי הרי מושג מה קרה להם, כי לא סיפרת לי), היא לגדל אותם בעצמו. לא נתת לי מספיק נתונים לומר לך שזה לא מוצדק, ושצריך לעשות משהו בעניין הזה.

מצד שני, נותר פתוח עניין הלחץ של הרגע האחרון שלפני כניסת השבת. זה לא קשור לאמא שלו, אלא לארגון הפנימי שלו, כי הוא יכול הרי להספיק לעשות את שני הדברים בזמן. אני יכול לתאר לעצמי שאת לא אוהבת את העובדה שביום שישי הוא הולך לאמא שלו, ולכן את לא מזרזת אותו בדרך לשם. אבל את מבינה שבזה את גם משיגה את ההפך ממה שאת רוצה? אני מציע לך לשלוח אותו ביום שישי אל אמא שלו מוקדם, ואפילו מוקדם מאד. במילים אחרות, גרשי אותו מהבית ביום שישי, וזרזי אותו ללכת אל אמא שלו מוקדם ככל האפשר! תפסידי אולי בזה שהוא יהיה שם יותר מהרגיל, אבל תרוויחי את השקט של יציאה בזמן ביום שישי אל הורייך, ואת העלמות המריבות שלכם. לא שווה?

ואם כבר, אני מציע שתבדקי גם את האפשרות של שיתוף פעולה עם האמא שלו! דברי איתה, ואמרי לה שאת תדאגי לשלוח אותו אליה מוקדם ככל האפשר, ובקשי ממנה שתעשה גם היא אותו הדבר למענך - שתזרז אותו לצאת ממנה בזמן בדרך הביתה, כדי שלא תכנסו לדוחק זמן ולמריבות מיותרות.