זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלום רב

אני בת 27 אקדמאית נשואה מזה שנתיים ואמא לתינוקת בת שנה

בתקופה האחרונה אני מרגישה שבעלי ואני מנהלים מערכת זוגית כמו שותפים ולא כמו זוג נשוי כלומר, אנחנו עושים הכל מצויין יחד אנחנו הורים נהדרים נראים כזוג מקסים מקיימים משק בית לבד באופן לא מביש בכלל , אנחנו מאוד מחושבים ויודעים יפה איך לדאוג לעתיד, הכל ניראה מצויין, אבל אני מרגישה שמרוב רציונליות במערכת יחסים איבדנו את הרגש או שאני הדחקתי אותו, אני אומרת לו שאני אוהבת אותו אבל זה לא מהלב זה כדי לתת לא ביטחון (אני משערת) וככה אני מרגישה כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי.

אני מפחדת שהיחסים נוחים לנו, טובים לילדה, שומריםעלינו מפני בדידות, חוסר כלכלי, וכ"ו

האם נשמע לך שאין לי סיבה וזה רק מחשבות מרוב שטוב לי או שטוב לי כי אני מנסה "להעלים את הבעיה" או לא מנסה להתמודד איתה.

סליחה על חוסר הבהירות