זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

דפנה יקרה,

חשבתי לרגע, לפי המשפט הראשון שלך, שנקלעתי לאתר הכרויות... אבל ברור לי גם למה כתבת אותו. כדי להסביר לי שאת לא צריכה לפחד. ובכל זאת, את כותבת "בכל פעם שאני מחליטה בנחישות על פרידה... ומנסה לא להביט לאחור וכו' אני נתקפת בפחד... בקיצור: לא מסוגלת לבצע מה שההגיון הכי בסיסי דורש."

דפנה יקירתי, האם עלה על דעתך שאולי, אם את לא מצליחה לבצע את החלטתך, הרי סימן ועדות הוא לכך שבעצם לא החלטת על כך בנחישות?

החשש שלך, דפנה, הוא חשש טבעי. את חוששת משינוי, את חוששת מחוסר ודאות, ואת חוששת מכך שאולי לא תמצאי מישהו אחר מוצלח, ואת חוששת מלהתחיל עם אתרי הכרויות, ובליינד דייטס למיניהם, וכל זה הוא חשש נכון וטבעי. אבל תביני שאם אנחנו לא זזים, אנחנו נשארים במקום שלנו, ועם ההפרשות שלנו, ועליהן, ועם הריח המוכר כל כך והלא מרנין שלהן, אבל גם הבטוח, והודאי. את נורמלית בזה שאת פוחדת לזוז, אבל כפי שאת מתארת את זה, שנינו יודעים שכדאי לך לזוז. את רק צריכה להחליט ולבצע. את בכלל לא צריכה נחישות. את רק צריכה להגיד פעם אחת בדיוק מה את רוצה, ולעמוד על שלך כמה דקות של שיחה. זה כל הסיפור, לא? עשר דקות ואת זזה! ואם צריך, עוד כמה צלצולי טלפון שתצטרכי לנתק.

ולמה שתפתחי קשרים במקביל? כדי מה? שיהיה לך קל יותר לצאת מהקשר הנוכחי? זה לא הדבר הנכון. כאשר האלטנרטיבה של להיות לבד היא מספיק טובה, תלכי כדי להיות לבדך, ואז גם לא תצטרכי לבחור את הראשון שתעריכי שהוא קצת יותר טוב ממה שיש לך עכשיו, אלא את זה שיהיה טוב יותר מהלבד שלך. ובני לך "לבד" טוב, שתוכלי לסנן בני זוג בצורה יעילה יותר.