זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

הסתחררתי כמעט מחילופי הכינוי המהירים שלך, שלא לדבר על המחמאות... תודה... :)

את מתארת את היחסים שלו עם אמו, ואת היחסים שלו איתך כאילו שהם מתחרים ועל אותו מישור. אבל את יודעת בדיוק מה ההבדל, מבחינתו, בינך לבין אימו. וההבדל הזה הוא בדיוק מה שאת נותנת לו, ואמא שלו לא. זה הבדל משמעותי מאד.

אבל קיימים כמה הבדלים נוספים. לפי מה שאת מספרת, הוא מרגיש שם בנוח, וטוב לו, כי הוא לא צריך לטרוח. אצלך הוא כן צריך לטרוח (ואני לכן אומר אצלך, ולא אצלכם, כי כך את מתארת את הראייה שלו). מן הסתם הרי כך צריך להיות, כי אצלכם הוא אמור להיות שותף שווה חובות, נכון? ואיך את יכולה להתחרות עם הבית של אמא שלו, ששם הוא רק שותף שווה זכויות?

ההבדל היחיד, אורית/שולה יקרה, הוא אופן התגמול. אצל אמא, אנחנו מקבלים את מה שנותנים לנו בטבעיות, אבל ללא ריגוש יתר. ממך הוא יכול לקבל, על כל נתינה שלו, תגמול (לא, לאו דווקא סקס, אבל גם זה) שיעשה לו טוב יותר מכל תגמול שאמא שלו יכולה לתת. לכן גברים עוזבים את אמא שלהם מתישהו. תאמיני לי שחיוך שלך שווה לו הרבה יותר מאשר חיוך של אמא שלו, ושחיבוק שלך שווה לו הרבה יותר מאשר חיבוק של אמא שלו, ונשיקה שלך שווה לו יותר, וליטוף שלך שווה לו יותר. ואם לא, אולי שם הבעיה שלך. בדקי מה קרה לו, או לך, שהמטבע העובר לסוחר שלך, שבעזרתו את משלמת לו על טובות הנאה שאת מקבלת ממנו, לא עובד עליו כמו שצריך.