זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

הנושא שהעלית קשור לגמרי. החברה שלך במלכוד שאשתו של החבר שלה הכניסה אותו אליו. החבר ואשתו היו במערכת יחסים לא משהו. גם מערכת כזו יכולה לעבוד לאורך זמן, כי השניים מחוייבים זה לזו (חברתית, חוקית, והורית – אם יש ילדים). במערכת כזו כל אחד דואג לעשות, בדרך כלל, את הסחיטות הקטנות שלו, כדי לשמור את השני בזוגיות, וכל יצירת תלות היא כלי לגיטימי בזוגיות. אלא שבדרך כלל, יצירת התלות מוגבלת, כי אין למשוך את החוט חזק מדי, כי הוא עלול להקרע. כל עוד אין צורך בצעדים דרסטיים, די ביצירת יחסי תלות רגילה, שבתנאי זוגיות טובה, הם אפילו לא מורגשים, אלא הם נראים ומרגישים כשותפות והדדיות. אלא שכאשר החבר של חברתך הגיע אל אשתו, וסיפר לה שהוא רוצה לעזוב (ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שזה מה שקרה), היא, בהסטריה, כדי להציל משהו, משכה את החבל עד הסוף, מבלי חשש לקרוע, כי ממילא היא הולכת לאבד את הכל אם לא תעשה את זה. והחבר של החברה שלך, כגבר אחראי, או שאולי לא רוצה מספיק לצאת, או שאולי שאין לו אומץ להתמודד, ואולי כולם ביחד, לוקח את הצד השני של החבל, ומחזיק אותה שלא תיפול.

אלא שהחברה שלך קצת פחות הסטרית, ואולי גם מרגישה פחות בטוחה במחוייבות של החבר שלה כמו אשתו, שהוא כבר התחייב לה פעם, ומחוייב לה כבר שנים, והיא לא יכולה לשחק משחק דומה. ואז נשאלת השאלה: מה הוא מספר לה על מה שקורה? איך היא יודעת מה נכון ומה לא נכון? ולאן זה מתקדם? ומי קובע את הקצב? ואיך היא יכולה לדעת שהקצב שהוא מספר לה הוא הקצב שאכן יקרה?

כרגע, יש לה חלום, ובחלום יש מציאות של חוסר ודאות. הודאות היחידה שיכולה להיות לה עכשיו, היא רק אם היא תחליט לעזוב אותו. וכרגע היא מעדיפה על הודאות הזו, את התקווה עם חוסר הודאות. אל תוכיחי אותה, כי זה לא יעזור לך יותר מדי. תמכי בה, הציעי לה הצעות, ותני לה להחליט. ברגע שהיא תרגיש שלא בנוח איתך, כי את מראה לה מציאות פחות נוחה מכפי שהיא רוצה לראות, וכי את מעריכה אותה פחות (אם את ביקורתית כלפיה, זו תהיה המסקנה שלה), היא תתרחק ממך.

אולי הדרך הנכונה שלך, הן לעזור לה והן לא לבקר אותה, תהיה לקחת אותה לטיפול אצל פסיכולוג, או ליעוץ אצלי, לא כדי שיגיד (או אגיד) לה מה לעשות, אלא כדי לעזור לה לעשות החלטות בעצמה, שיהיה לה קל יותר להשלים איתן.