זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

M יקרה,

כפי שהדבר נראה מהצד, לקחת על עצמך מחוייבות, שאינך מוכנה לעמוד בה. וכשאני אומר שאת לא מוכנה לעמוד בה, אני מתכוון לכך שעם כל קושי שנוצר, ועם כל נפילה שנוצרה, את מוכיחה שלא השלמת עם המחוייבות הזו. הדבר בודאי נכון לגבי מחוייבויות שעדיין לא עשית, כלומר – חינוך הילדים.

לו הכל ביניכם היה שפיר לחלוטין, והיית מאושרת ללא מתום, ולא היו ביניכם חיכוכים אחרים, יכול להיות שהיית מקבלת את הכל באהבה, ומוותרת לכל אורך הדרך. אלא שאתם בזוגיות נורמלית, שבה יש רגעים טובים ואחרים פחות טובים. ואלו המקומות שבהם הנושא הזה צף ועולה. אגב, אותו הדבר בדיוק נכון כנראה גם לגביו.

מצאי לך זמן ומקום, אולי לא רגע לפני הלידה, אבל חודשיים אחר-כך, בדקו היטב את הכוונת שלכם לגבי חינוך הילד(ים), ולגבי דברים אחרים, ומצאו לכם את הסטאטוס קוו שלכם. ועוד לפני כן, שבי עם עצמך, ותחליטי היכן הם הגבולות שלך, הגבולות הורודים - שעל מיקומם המדוייק תנהלי את המשא ומתן, והגבולות האדומים, שאם זה הולך לכיוון חצייתם, תבחרי ללכת. אלא שאחר שהחלטת, והגבולות נקבעו, אל תביאי אותם כגורם בויכוח, מכיוון שהסכמת עליהם מראש, ואיתם נכנסת לשותפות הזו.