זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

ליאת היקרה,

ההתייחסות האמביוולנטית שלך אל הבן של החבר שלך היא הדבר הטבעי ביותר שיכול להיות. הוא חמוד, את אוהבת ילדים, את אוהבת אותו וגם הוא אוהב אותך. אלא שהוא לא באמת שלך, אלא של בעלך. לכן, למרות כל הנ"ל, הרי באותה עת הוא גם מתחרה שלך, היום, בסולם העדיפויות של חברך, והוא יתחרה בהמשך במעט שיש לחבר להיום ובעלך לעתיד, לתת לילדייך לעתיד. במודע שלם או במודע חלקי, הדברים האלה משחקים תפקיד אצלך, גם אם קשה להודות בהם. אבל אלו הן תחושות טבעיות ונורמליות. והרי בסך הכל את יודעת שלולא הסתדרת עם הילד, הרי יכול להיות שהיחסים שלך עם חברך היו עלולים לעלות על שרטון. כי היום, הוא מחוייב לילד יותר מאשר לך. למזלך, הילד נחמד, קל לך לאהוב אותו, ואתם מסתדרים. אלא שעצם הידיעה שאת מחוייבת להסתדר איתו, כדי לחיות בשלום ובאהבה עם חברך, היא ידיעה מאיימת, כי לא הכל תלוי רק בך. אבל אל תבהלי מהרגשות האמביוולנטיים, אלא למדי לחיות איתם, לטוב או לרע, להבין את מקורם, ולשלוט בהם.

לגבי סידור המיטה הנוספת, אכן עדיף כך.

בברכה,