זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

שלום

סליחה על האורך

בעלי ואני נשואים שנתיים שבהן הבאנו לעולם שני ילדים מהממים (אני עדיין מתלהבת) לבעלי היו התפרציות כעס מילוליות רבות כשלא הייתי מוכנה בזמן אם הולכים לאנשהו ואז הילדים מתחילים לבכות וצריך להספיק להכין תיק בקבוקים ועוד להתלבש בקיצור בסיטואציות של לחץ הוא תמיד התפרץ עלי לא בקללות או בדיבור לא יפה אלאבצעקות במקום דיבור ככה נמשך המצב הלחוץ בערך שנה שכל יומיים אני יוזמת שיחה והא מצדיק אותי ומאוד מתנצל ובפעם הנוספת שהוא מאבד את הסבלנות הוא מנסה להחזיק את עצמו ואחרי דקה שוב מוציא את העצבים עלי בצעקות (מעניין מה השכנים חושבים) חשוב לי לציין שבעלי המציא את הדבר שנקרא פסיכולוגיה ואני לא צוחקת הוא תמיד היה כמו חברה הכי טובה שלי הוא מאוד מבין בחיים בזוגיות ביחסים בינאישיים הוא נותן כבוד לכולם וכולם נורא אוהבים אותו מלבד לי ולאמא שלו שהיא מאוד חשובה לו עלינו הוא יכול לצעוק דיברנו המון על הנושא וכלום לא עזר עד שיום אחד הוא היה עצבני וניסה להרדים את הבן שלנו בן חודש ומרוב שהוא לא שלט בעצבים שלו הוא צעק גם עליו והילדים בשבילו זה הכל הוא בחיים לא צעק עליהם והוא אבא משקיע ומדהים אחרי המקרה הוא כנראה היה בהלם ויומיים אחכ הוא אמר שיותר נמוך מזה הוא לא יכול לרדת ושהוא מבטיח להשתנות ומאז עבר חודש והוא מדהים אני הרי יודעת מה מעצבן אותו ואני רואה איך הוא משתדל ומאז עוד לא היתה התפרצות אחת. אחרי כל ההקדמה השאלה שלי היא מאז ההריון האחרון אנחנו לא מקיימים יחסי מין בהתחלה באמת בגלל כל המריבות והמתח ועכשיו אני צריכה ללכת לרופא אחרי הלידה לקחת גלולות וכל הזמן זה לא מסתדר בקיצור תירוצים הכל טוב בבית ואני ובעלי מאוד אוהבים מה שלא פסק גם ברגעים הקשים אבל משום מה אף אחד מאיתנו לא לחוץ על יחסי מין אבל אני יודעת שזה מאוד חשוב בזוגיות ואם לא נדאג עכשיו אולי יהיה מאוחר מדי אני רוצה לציין שבעלי עובד מאוד קשה כי הוא מפרנס יחיד ובכל הזדמנות שיש לנו אנחנו הולכים לישון מחובקים ולא יוזמים משהו מיני האם זה נורמאלי.

תודה רבה מראש