זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

נועה יקרה,

את צודקת בכך שקשה לקיים יחסים זוגיים כאשר הוא מעניש אותך בכל פעם שמתעוררים ביניכם חילוקי דעות משמעותיים, ותחושת הפגיעות שלך וההתנגדות שלך לזה היא נורמלית וסבירה לגמרי. אבל השאלה המרכזית כאן היא – מתי, ובאלו תנאים יביע אדם (בן זוגך) את מחאתו דווקא באופן שבו הוא עושה זאת, כלומר על-ידי נסיגה לתוך קונכיתו, והתעלמות?

אתן לך תשובה אפשרית אחת: יכול להיות שקשה לו להתמודד עם היכולת המילולית שלך (או של אחרים), או שהוא לא מצליח להראות לך שהוא צודק כאשר הוא חושב שהוא צודק, או שהוא לא רוצה להודות שאת צודקת כאשר זו המסקנה שלו, או שקשה לו להתמודד עם עימותים ועם הרגשות הנלווים להם. במקום להתמודד איתך במקום שבו הוא צריך להתמודד איתך, הוא נסוג, ובכך הוא מעניש אותך – והוא יודע זאת היטב. יכול להיות גם שאת (וכל מי שהיו לו ויכוחים מסוג זה בעבר) מלמדת אותו שכך הוא מצליח להגיע למה שהוא רוצה. את מבקשת מחילה, הוא לא מאבד את הסטאטוס שלו, והוא מרגיש חשוב בעינייך, כי אחרת לא היית יוזמת את הקשר. כלומר, בעזרת ההתרחקות שלו הוא מעניש אותך מחד, ומודד את חשיבות הקשר שביניכם בעינייך, מאידך.

זו אינה דרך בריאה לעשות כך, אבל מנקודת מבטו, היא מתגמלת אותו. ואת לא רוצה לחכות שבוע עד שתבואי להתפייס איתו, כי אז, בפעם הבאה שתרצי להראות לו שאת באמת כועסת, תצטרכי לחכות שבועיים, ויש לדברים האלו נטייה להסלים.