זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

היחסים בינך לבין חמותך היו טובים כל עוד התאים לך שהיא לוקחת את החיים בקלות. ברגע שקבלת אחריות נוספת, ועוד הפכת להיות רגישה מאד בעניינה, חמותך התאימה לה פחות. ישנם דברים שהם מעניינך בקשר שלך ושל בנך עם חמותך, וישנם דברים שהם לא מעניינך. מידת האחריות שלה בטיפול בבתך היא מעניינך. כמה היא קונה לעצמה, ביחס למה שהיא קונה לה, זה כבר לא מעניינך. כל אחד עושה את השיקולים שלו, וכאשה פנויה מידת הצרכים האישיים שלה, והצורך שלה להרגיש טוב עם מה שיש לה וגם עם מה שאין לה, ובכלל זה גם לבלות ולמשוך גברים אחרים, הוא צורך חיים חשוב. לכן, ההתחשבנות שלך איתה בעניין זה היא רק תוצר לואי של חוסר האמון שלך בה. קורה לך מה שקורה לנו בדרך כלל, במצב שבו כאשר הרגש מתגבר על הראציו, והוא שאנחנו מחפשים סימנים נוספים לחזק את דעתנו, גם אם הם אינם שייכים לעניין עצמו.

חומות ההגנה שבנית סביב הקשר שלך לבתך מובנים, בין אם גבהן ורחבן גדולים מדי (וכנראה זה המצב) ובין אם לאו. אלא שככל שאת זקוקה יותר לסיוע, תצטרכי ללמוד להאציל אחריות. לא אמרת מדוע את לא סומכת עליה, ואיזה נזקים היא יכולה לגרום לבתך, מה שמקשה להתחיל ולהעריך אם החשש שלך אמיתי או מדומה. גם לא הבנתי מה זה אומר (ואמרת זאת פעמיים בשתי דרכים שונות) שהיא עסוקה בסבתאות שלה, ולא בתינוקת - האם הכוונה להצגת הנכדה בפני כל חבריה, במקום לדאוג לרווחת התינוקת?

יחד עם זה, יש כאן כדור שלג שמתגלגל לכיוון הלא נכון – ככל שהיחסים ביניכן פחות טובים, וככל שאת סומכת עליה פחות, כך היא פחות תהיה מוכנה להקשיב לך ולבצע את בקשותייך כשהיא נמצאת עם הבת. וככל שאת נוקשה יותר בדרישותיך, כך היא תנסה למרוד יותר (והרי לא עשו אותה היום, וגם היא היתה אמא, אז מי את שתלמדי אותה מה לעשות). אם את רוצה לשתף איתה פעולה, מה שישפר גם את הזוגיות שלך, מוטב לעשות זאת ברוח נעימה ובהדרגה, לא רק כדי שתוכלי לסמוך עליה, אלא גם כדי שהיא תוכל ללמוד לסמוך על השיפוט שלך, ועל ההדרכה שלך בטיפול בבת. ואם תצליחי להדק את הקשר בין הסבתות, אולי תוכלי להעביר אליה חלק מהמסרים שלך דרך אמא שלך.

ולאחר שאמרתי כל זאת, ומבלי להרפות את ידך במאום, אומר שאני לא בטוח שאת והיא מסוגלות כרגע לגשר על הפער. יכול להיות שייעוץ משפחתי יכול להועיל, ובתנאי שכל הצדדים המעורבים יהיו מוכנים לשתף פעולה.