זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

ראשית יש פה פורום נהדר וכל הכבוד על עבודתך הנדהדרת והמושקעת.

ועכשיו לשאלתי

אני בת 30, נשואה כבר 7 שנים ללא ילדים. יש לי בעל מקסים, חכם ומפנק. אני באת אוהבת אותו ומעריכה אותו מאד.

לפני שנתיים התחלתי טיפולי פוריות אצל רופא, לאחר כשנה החלטנו, הרופא ואני, שעלי לעבור בי"ח אחר. מאז קרה משהו מוזר. מוזר? אולי זו לא ההגדרה אך מאז שהוא הפסיק להיות רופא שלי זה התחיל במייל ששלחתי לו שבו הודיתי לו על כל השנה הנפלאה שהוא תמך בי והיה לצידי בכל מחזור טיפול וטיפול, הוא הגיב למייל אני הגבתי חזרה, ומאז התחיל קשר יום יומי גם באמצעותה מיילים וגם באמצעות הטלפון. כבר שנה אנחנו מדברים כל יום, שולחים הודעות SMS אחד לשני, יצא לנו אפילו להיפגש כמה פעמים. אמנם עדיין לא הגענו ליחסים אינטימיים בגלל בעיות טכניות אך זה חלום של שנינו וברור לנו שזה עניין של זמן שזה יקרה. אציין שכל פעם שאני ניפגשת איתו ואנחנו מתמזמזים אני חוזרת מאד חרמנית ואז בעלי מרוויח. אני מפרקת את זה איתו.

לגבי אהבה? זו לא הידלקות כלפיו אלא אני באמת מרגישה שאני אוהבת אותו בכל ליבי, חושבת עליו המון במשך היום ומתגעגת אליו. אהבתי אותו כרופא, כבן אדם, והיום אני אוהבת אותו כחבר, כידיד כרע. אנחנו פשוט מדברים המון. מה עלי לעשות? אני בדילמה. מצד אחד אני אוהבת אותו ולא בא לי להפסיק להיות איתו בקשר כי אני לא אוכל בלעדיו מצד שני אני יודעת שזה קשר לא בריא. בהתחלה חשבתי שזה יעבור מהר שזה רק הידקלות זמנית אבל הנה כבר שנה עברה ואנחנו עדיין יחד, ההפך, מיום ליום אנחנו יותר אוהבים.

אני חייבת לציין שהוא מעולם לא אמר לי במפורש שהוא אוהב אותי אבל אני אין שבוע שלא אומרת לו את זה או כותבת לו אבל אני מאמינה שהוא דווקא כן אוהב אותי כי הוא לא טיפוס של סתם רומן חולף מהצד. הוא כבר נשוי 20 שנה ונשבע לי שהוא בחיים עוד לא בגד בשאתו.

מה דעתך?

שוב מודה לך מאד מראש

יעל