עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
אהבה קשה
א.25 (30.4.2005, 22:09)שלום רב..
אני בחור בן 25 גיי.
לפני שנה ושמונה חודשים הכרתי בחור בן 22 ובזמנו הייתי בן 24 .
היינו חברים טובים בקשר טלפוני תקופה ארוכה של כ - 8 חודשים ,לאחר מכן נפגשנו על תקן ידידים כדי לראות את אחד את השני פנים אל פנים מתוך צורך טבעי להכיר האחד את השני לעומק בתור חברים טובים לכל דבר וללא אינטרס המתבסס במישור המיני\רומנטי.
בפגישה הראשונית אותו בחור ממש רצה בי והחמיא לי לאורך כל הערב על מראי החיצוני.
הבנתי שקיימת משיכה אינטנסיבית בין שנינו ונוצרה כימיה ודינמיקה מהפנטת שלוותה בהחלטה להעמיק את היחסים ההדדיים ביננו והביאה ליצירת קשר רומנטי מדהים בעל עוצמות אהבה קסומות.
הקשר גרר קשיים טכניים לא קלים הן בשל המרחק הגיאוגרפי ,והן בשל חוסר קבלת הנושא הרגיש בביתי מצד הורי.אצל אותו בחור קיבלה המשפחה את הנושא בפתיחות יוצאת דופן והייתי חלק בלתי נפרד מעולמו ובן משפחה לכל דבר.היינו מתראים בסופי שבוע, באמצע השבוע וישנים יחד בכל זמן פנוי שהיה לנו אותו היינו מנצלים להידוק הזוגיות והחיבור ביננו העמיק .לאורך כל הקשר הייתי מעלה פעמים את נושא הפרידה כאופציה על מנת לבדוק את רצונו של בן זוגי בהקרבה אלי ,ולשם אומדן אהבתו אלי...הוא הפתיע בכל פעם וטען שהוא אינו רואה אחר על פני ורוצה בי למרות כל הקשיים שליוו את הקשר .הוא היה בוכה לא פעם בעקבות השיחות הללו ונראה כי היה מותש נפשית אבל בעל רצון ברור וחד משמעי להיות איתי .לפני חודשיים הוא נפרד ממני בטענה שנגמרו לו הכוחות והוא מותש וסחוט...שאיננו מכיר את עצמו יותר,ומרגיש כמו מבטל את רצונותיו ,את הווייתו ומאבד את עצמו בקשר.הפרידה היתה קשה מנשוא,ובמשך תקופה של שבועיים לאחר הפרידה ניסינו לחזור ביוזמתי אך הוא טען שאיננו רואה אותנו ממשיכים יחד..שהרגש דעך..ואין בו כוחות להמשיך.
עבר חודש של נתק והתקשרתי לשאול לשלומו,והוא אמר לי שקשה לו מאוד ובכה בטל'..אמר שהוא מתגעגע מאוד ..שאין בו שמחת חיים אמיתית.
כרגע אנו ביחד כבר שבועיים,והוא אומר שזה משפיע עליו לטובה,שהוא שמח יותר,שטוב לו.אך הוא מבולבל ריגשית ואיננו יודע להגדיר את אהבתו אלי למרות הבילבול ולמרות שהוא יודע שקיימים בו רגשות כלפי וגעגועים..זה מקשה עלי מאוד..מפני שאני אומר לו בכל הכנות שאני אוהב אותו מאוד...וגם לו קשה מפני שהוא מבולבל ,הוא אינו יכול לומר לי שהוא אוהב אותי עדיין,אף ע פי שאמר זאת בתחילת החזרה שלנו ואחר כך שוב טען בבכי שהוא מבולבל..עכשיו לעומת פעמים ונסיונות חוזרים הוא מגלה רצון להיות איתי ומקווה שרגשותיו אלי יתבהרו עם הזמן...ובכל זאת איננו יודעים אם הזמן יגלה דברים שנסתרים מאיתנו כרגע..
שאלתי היא...(ואני מקווה שלא התשתי אותך ממכתבי הארוך והמייגע)
מה לעשות..?.אנחנו כנים בצורה מוחלטת האחד עם השני,ומדברים על הכל..
אני מנסה להכווין אותו לנקודות מפתח שיעזרו לו להבין את רגשותיו ורצונותיו..אך זה לא עוזר..
האם זה נכון להשאר יחד בזמן שהוא לא בטוח באהבה שלו אלי?האם הזמן יכול לבאר דברים ?
יש לציין שהוא נמשך אלי מאוד,ומבחינה מינית ותקשורתית אנחנו מסתדרים מצויין,אך נושא הרגשות מעיב על הקשר מפעם לפעם..
אף אחד מאיתנו לא חושב להיות עם אחרים ולא מעוניין בזה ,זה הקשר הראשון של שנינו,ואהבה ראשונה של שנינו.ושוב ,מבלי להכנס לסטטיסטיקות,האם קשר כזה יכול להצליח או שהוא מועד לכישלון נחרץ?
תודה מראש,
א.25