הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

נסיון להרות

מג(2.5.2005, 16:40)
שלום דר' חסון,
בן זוגי ואנכי יחד כבר 3 שנים, אני בת 37 והוא בן 39. לשנינו זאת לא מערכת היחסים הראשונה. אני גרושה מזה 7 שנים והוא רווק אחרי מערכת יחסים ארוכה (8 שנים) ולאחריה כמה מערכות קצרות יותר עד אשר נפגשנו.
אין לנו כוונה להנשא (הסירוב בא יותר מצידו ואני,כיון שהייתי שם, לא ממש מתנגדת).
שנינו מאוד מסורים אחד לשני ולקשר, בלי פזילות לצדדים ובהחלט מעוניינים להקים משפחה ביחד.
אנחנו מנסים להרות כבר מעל שנה ולא מצליחים. בחודשיים האחרונים התחלנו באיזשהו תהליך מאוד מתון של טיפולים (בדיקות תקינות אצל שנינו), כאשר התוצאות של הסידרה האחרונה של הטיפולים אמורים להניב פרי (טפו טפו) בסוף החודש.
במידה ולא - השלב הבא בטיפול הינו הזרעות.
...וכאן מתחילה הבעיה. אימו של בן זוגי נפטרה ממחלה קשה כשהוא היה בן 17 ומאז הוא לא ממש מאמין ברפואה. יש לציין אולם, שהוא לא ממש סולד - כשממש צריך, הוא הולך לרופא.
מאחר והבדיקות של שנינו תקינות לחלוטין ותפיסת עולמו של בן זוגי היא ללא מעורבות רופאים/רפואה, הוא לא מבין למה צריך לעשות את כל הטיפולים האלה ולא לתת פשוט לדבר הטבעי לקרות. הוא לא הביע התנגדות נחרצת לטיפול הנוכחי אבל גם לא היה בעד. בהתחלה הוא אמר שהוא לא מבין למה אני צריכה לעשות את הטיפול הזה, אבל אני מניחה שמאחר ולא נדרש ממנו שום דבר, והטיפול עצמו לא היה משהו פולשני, הוא לא ראה את זה כדבר נורא. עלי לציין כי בטיפולים הנוכחיים לא נדרשה נוכחות שלו (כדורים בשילוב של זריקה) על כן לא ביקשתי ממנו להתלוות אלי לאף בדיקה שעברתי. הוא כן היה מעודכן בתוצאות הבדיקות שערכתי, בדיקות הדם, בפגישות עם הרופא. לא בהכרח ידע על כל הזריקות שקיבלתי (סה"כ 3) וזאת מכיוון שלא רציתי להלחיץ אותו. כמובן שכל פעם שהמחזור הגיע וספינותיי טבעו, הוא היה שם במילה טובה וליטוף ובראיה מאוד אופטימית.
החיכוך הגיע כאשר נושא ההזרעות עלה. הוא הודיע לי שהוא לא מוכן לעשות את ההזרעות מאחר והכל תקין אצל שנינו וזה סותר את תפיסת עולמו, מה גם שהוא לא משוכנע שאני "יופרה" מהזרע שלו. מה יקרה אם איכשהו יתבלבלו בזרע.
ניסיתי להסביר לו שזה לא יכול לקרות, ושניסינו בדרך הטבעית, אולם מפאת גילנו, אני לא מוכנה לחכות יותר שהטבע יעשה את שלו ואני נחושה לעבור את התהליך ולעזור לטבע. בשלב הזה נגמרה השיחה מאחר והנושא עלה בספונטניות מאוחר בלילה.
ברור לי שאני לא אעצור את תהליך ההפריה ואני מחפשת דרך להרגיע אותו, עד אם וכאשר נגיע לשלב הזה.
רק לציין כי מערכת היחסים שלנו, גם המינית, מאוד טובה. אנחנו לא שומרים דברים בבטן. יש עליות וירידות, כמו בכל מערכת יחסים. כן ניתן לציין כי בן זוגי מאוד דעתן, הוא לא טיפוס ששומר ברוגז לאורך זמן, שוכח מהר ואין לו בעיה להתפייס ויחד עם זאת הוא מאוד יודע להגיד את אשר על ליבו. אני הפשרנית יותר במערכת היחסים אם כי כשצריך, גם אני יודעת לעמוד על שלי. בדרך כלל, שנינו מעדיפים את דרך השלום ולא המלחמה.
ואחרי כל ההסבר הארוך הזה - איך אפשר לעבור את מחסום העקשנות שלו מבלי להכנס לעימות על רקע רגיש זה? הגישה שלו מרגיזה אותי מאוד ונותנת לי תחושה לא נעימה. היתי מאוד רוצה להרגיש שאנחנו ממש ביחד בעניין הזה (למרות שבתודעה אני יודעת שזה כך).
תודה רבה וסליחה על האורך...
יום טוב