עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
help
רוי (6.6.2005, 23:31)בבקשה תעזר לי! אני אובדת עצות!
בנובמר אהיה בת 18. בכיתה י' התאהבתי בילד אחד שאמר לי שהוא אוהב אותי. מכיוון שהוא ייסר אותי כל כך, ניסיתי בכל כוחי להתאהב במישהו אחר שאותה תקופה דיבר איתי, וסיפר לי שהוא אוהב את חברה שלי. וכך, התאהבתי בילד הזה...
אך יש לי בעיה.. כבר שנה שניה שאני אוהבת אותו, ואנחנו ידידים ממש טובים. הוא לא מפסיק לדבר על חברה שלי שהוא אוהב אותה... ואני מנסה לעזור לו כמה שאני יכולה... הוא ילד מתוסבך, בעל דיסגרפיה, ללא חברים, לא יוצא מהבית, נשר מבית הספר, דיסלקט, בעל בעיות קשב וריכוז ונוטל זייבן. הוא דיכאוני, והוא תמיד גורם לי להיות גם בדיכאון... הוא לא תמיד נחמד אלי, ולמרות זאת תמיד אני מנסה לעזור לו ולהוציא אותו מהדיכאון. לא פעם הוא הודה שבילעדי קרוב לוודאי היה מתאבד.
הבעיה היא שהוא עושה אותי עצובה כל כך... בכל דרך אפשרית. לפעמים אני לא יכולה לתפקד מרוב שאני עצובה. יכול לקרות שיום אחד הוא מדבר על זו שהוא אוהב ואז אני בוכה יום שלם, ויותר... ולא מפסיקה לבכות. אני לא מצלחיחה להתרכז בלימודים, להתכונן... ועכשיו יש בגרויות וזה חשוב. הייתה תקופה שהוא כמעט גרם לי לאנורקסיה, מרוב שהוא עשה אותי עצובה... ולא אכלתי. אני לא מפסיקה לחשוב עליו, או על זו שהוא אוהב.
אני לא יכולה לא לדבר איתו, כי אז אני מתחילה לחלום שאני מחבקת אותו, ואני קמה עוד יותר עצובה - כי אני לא מדברת איתו. ויותר מזה - הוא אוהב לדבר איתי, ולכן הוא לא מפסיק להתקשר, לשלוח הודעות, אימיילים, SMSים וכו'.. וזה קשה לא לענות לו...
לא רק זה אלא, שהוא גם מרמה אותי בצורה מסוימת... כיוון שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, ולא פעם מנסה לחבק אותי... אבל אם ניראה לך שהוא מנסה לנצל אותי, וסתם אומר שהוא אוהב אותי, אז זה לא המיקרה... אני חושבת שהוא אוהב אותי, אבל יותר את אותה אחת שהוא מדבר איתי עליה. לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו, אבל אני מניחה שכמו שאני יודעת שהוא אוהב אותי, ככה גם הוא יודע שאני אוהבת אותו. ביגלל זה גם נורא קשה לי לא לדבר איתו יותר, כיוון שאולי יש לי עוד סיכוי איתו...
גם חבל סתם לאבד ידיד... למרות שהוא עושה אותי עצובה.
אבל הבעיה המרכזית היא - אותה ילדה שהוא אוהב, הוא לא מפסיק לדבר עליה, ולספר כמה שהיא יפה, שהיא דוגמנית וכו'. ואני מכירה אותו והיא חברה טובה שלי. בעיה היא שאני מקנאה... אני כל כך מקנאה שזה כבר לא ניראה לי נורמאלי. כבר שנתיים שלכל מקום שאני לא אלך - טעם העיר, אילת, חופשים, מקומות כיפיים - אני לא נהנת! כי בכל מקום שאני לא אהיה אני תמיד אשאל את עצמי "אם היא הייתה פה, בטח כולם היו מתחילים איתה... ועכשיו אף אחד לא מתחיל איתי כי אני לא יפה כמוהה". ואז אני מתחילה לבכות, אני לא נהנת משום מקום, אני לא אוהבת לצאת יותר, הביטחון העצמי שלי ירד... אני עצובה, כל כך עצובה...
איתה כבר ניתקתי קשר, כדי שהיא לא תעשה אותי יותר עצובה... אני מוצאת את עצמי רואה סרטים ומתחילה לבכות כי הדמות מזכירה לי אותה, ואני רואה כמה שהיא יפה. בל"ג בעומר היא הייתה איתי במדורה ובכיתי כי היא התלבשה יפה, וזה העציב אותי...
אמרו לי שיכול להיות שיש לי את בעיה הזו שאני מאוהבת באותו ילד שדיברתי עליו מיקודם כי ההורים שלי גרושים, ואני לא בקשר עם אבא שלי... אבל אני כן בקשר טוב עם סבא שלי, ודודים שלי... אדיפוס למשל, היה לי על דוד שלי. אז לדעתך זה יכול עדיין להשפיע?
ביכלל, קשרים לא טובים עם אבא יכולים להשפיע על מערכות יחסים עם בנים אחרים בעתיד?
אני גם ילד המאוד פרפקציוניסטית... אולי זה גם משהו...
אתה חושב שאני צריכה ללכת לטיפול, מאחר ואני כל כך עצובה, ואובססיבים לגבי הילדה הזו, ואותו ילד שאני אוהבת?
אנא עיזר לי... דיברתי עם כל כך הרבה אנשים, ועובדים סוציאלים...
סליחה סליחה סליחה על האורך ויתודה רבה מראש!!