נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

מערכת הנשימה

 פרופ. בנימין וולוביץ',

 מומחה ברפואת ילדים ובמחלות ריאה בילדים

הפעילות היום - יומית של תאי הגוף, הדרושה להבטחת קיומנו, צורכת אנרגיה. אנרגיה זו מתקבלת מהמזון שאנו אוכלים בתהליכים כימיים הצורכים חמצן. בתהליך החמצון נוצר גז מזיק, פחמן דו-חמצני (CO2) אשר על הגוף להשתחרר ממנו. התפקיד העיקרי של מערכת הנשימה הוא להעביר חמצן מהאוויר החיצון לדם ולהיפטר מהפחמן הדו-חמצני.

דרכי הנשימה העליונים

האף: האף מסנן את האוויר בטרם יחדור לריאות ומוסיף לו חום ולחות. השערות הקטנות המצויות בתוך האף מונעות את חדירת חלקיקי האבק הגדולים לגוף, ואילו חלקיקי האבק הקטנים נדבקים אל הריר המופרש לחלל האף. הריר נדחף החוצה בגלל תנועתם הבלתי פוסקת של הריסים (Cilia) המצפים את תאי רירית האף.

בגלל ריבוי כלי הדם באף מתחמם האוויר העובר דרכו ומקבל לחות, כך שהאוויר המגיע לקנה הנשימה הוא בטמפרטורה של 35 מעלות צלסיוס ומכיל 97% לחות. כאשר המעברים באף חסומים אפשר להחדיר אוויר לריאות דרך הפה, אבל האוויר הנכנס אינו מסונן ואינו חם ולח.

הלוע (Pharynx): חלל הלוע נמצא בין הפתח האחורי של חללי האף והפה מלמעלה ובין פתחי הנשימה והעיכול מלמטה. הפתח הקדמי, הגרון, מוליך למערכת הנשימה, והפתח האחורי, הוושט, מוביל למערכת העיכול.

הגרון (Larynx): בחלקו העליון של הגרון מצויה לשונית (Epiglottis), שתפקידה לסגור את מעבר המזון למערכת הנשימה בזמן הבליעה, כדי שמזון המגיע דרך הלוע, לא יחדור בטעות למערכת הנשימה. במרכזו של הגרון נמצאים מיתרי הקול, ומתחתיו נמצא קנה הנשימה.

קנה הנשימה (Trachea): קנה הנשימה בנוי משלד טבעות סחוס, וביניהן רקמת חיבור ושרירים. הקנה נמשך מהגרון דרך הצוואר אל תוך בית החזה, שם הוא מתפצל לשני הסימפונות הראשיים: ימני ושמאלי, אחד לכל ריאה.

הריאות (Lung): ריאה היא איבר זוגי. הריאה הימנית נחלקת ל-3 אונות, והשמאלית לשתיים. הריאה מורכבת ממערכת צינורות אוויר (הסימפונות) שדרכם עובר האוויר המכיל חמצן, וממערכת נאדיות שבהן מתבצע חילוף הגזים.

הסימפונות (Bronchi): האוויר המכיל חמצן חודר מקנה הנשימה לתוך שני הסימפונות הראשיים, ומשם לסימפונות הקטנים יותר. כל סימפון מתפצל לשני סימפונות שקוטר כל אחד מהם כמחצית מקוטרו של הסימפון שממנו התפצלו. לאחר שהאוויר עבר 16-20 התפצלויות הוא מגיע לסימפון הסופי, או הסימפון הנושם, הנפתח לתוך אשכולות של נאדיות אוויר. מספר הסימפונות מגיע לכמיליון.

בחתך דופן הסימפון ניתן להבחין בשכבות הבאות: 

  1. שכבת שרירים המקיפים את צינור הנשימה.
  2. שכבה של רקמת חיבור המכילה סיבים גמישים (אלסטיים), שבה נמצאות בלוטות הריר.
  3. שכבה של רירית הסימפון המכילה תאי רירית עם ריסים (Cilia). הריסים נעים בתנועה מתמדת ודוחפים את הריר ואת החלקיקים הדבוקים לו לכיוון הלוע (שדרכו נפלט הריר החוצה בזמן שיעול, או נבלע לדרכי העיכול). בין תאי הרירית נמצאים גם תאים מפרישי ריר. כל תאי הרירית מסודרים על גבי ממברנה (קרום) שאליה מגיעים קצות עצבים.

נאדיות הריאה: בנאדיות הריאה חודר החמצן לדם, ומהדם משתחרר פחמן דו-חמצני היוצא החוצה דרך הסימפונות ומעברי האוויר. מספרן של הנאדיות מגיע לכ- 300,000 לו היו הנאדיות נפרשות ומועמדות זו ליד זו היה מגיע שטחן הכולל לכ-70 מטרים מרובעים (כגודלו של מגרש טניס). הנאדיות מוקפות ברשת של נימי דם, אשר בהם מתבצע חילוף הגזים.

האדר (Pleura): כל אחת מהריאות עטופה במעטפת כפולה. חלקה הפנימי דבוק אל הריאה, והחלק החיצוני אל קירות בית החזה, הסרעפת וחלל המיצר - Mediastinum, כולל את הלב ואת כלי הדם הגדולים. בין שני חלקי המעטפת יש חלל ריק המאפשר את התכווצות הריאה והתרחבותה עם תנועות בית החזה.

הסרעפת (Diaphragma): הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי. זהו שריר דמוי כיפה, המפריד בין חלל החזה המכיל את הלב ואת הריאות לבין חלל הבטן המכיל את הקיבה ואת המעיים.

מערכת הנשימה - תהליך הנשימה

מסתבר שעל הגוף להשקיע אנרגיה רק בהכנסת האוויר לריאות - בשאיפה, ואילו הוצאת האוויר - הנשיפה מתבצעת מעצמה במצב מנוחה.

השאיפה: השאיפה היא תהליך פעיל הצורך אנרגיה. חלל בית החזה סגור מכל עבריו, פרט לקשר לאוויר החיצון באמצעות צינורות האוויר, ולכן כאשר יורד הלחץ בתוך בית החזה נשאף האוויר לתוכו. כמה קבוצות שרירים משתתפות בתהליך השאיפה. השריר החשוב ביותר הוא הסרעפת, אך תפקיד חשוב יש גם לשרירים הבין-צלעיים. במצב מנוחה הסרעפת קמורה כלפי מעלה. בזמן התכווצותה יורדת הסרעפת למטה, דוחקת את איברי הבטן ומגדילה את נפח בית החזה. בד בבד מתכווצים השרירים הבין-צלעיים ומרימים את הצלעות התחתונות כמנוף. תוך הגדלת נפח החזה נמשכים קרומי הצדר הדבוקים לדופן בית החזה ומושכים איתם את הריאה. הרחבת הריאה גורמת להיווצרות לחץ אוויר שלילי בתוך הריאה, ולכן נמשך אוויר לתוכה. כאשר משתווים הלחצים בתוך הריאה ומחוצה לה, השאיפה נפסקת ומתחילה הנשיפה.

הנשיפה: הנשיפה היא תהליך סביל, המתאפשר בגלל המבנה המיוחד של הריאה ושל השרירים המופעלים בזמן השאיפה. האוויר יוצר מתוך הריאות מכוח הגמישות (האלסטיות) שלהן ומכוח איברי הבטן שנלחצו על ידי הסרעפת ושואפים להחזירה לנקודת המוצא שלה. בנשימה מאומצת ניתן להפעיל את שרירי העזר לנשימה, שהם שרירי קיר הבטן, אשר יכולים ללחוץ על איברי הבטן, ואלו לוחצים על הסרעפת ומקטינים את נפח בית החזה. גם השרירים הבין - צלעיים יכולים להתכווץ באופן רצוני ולהגדיל בכך את נפח בית החזה. במצב מנוחה קיימים כ-16 מחזורי נשימה בדקה אצל מבוגר, ואילו במאמץ קשה אפשר להגיע עד ל-60 נשימות בדקה.

חילוף הגזים בנאדיות הריאה

האוויר החיצון המכיל חמצן עובר דרך מעברי האוויר העליונים לסימפונות הריאה ודרכן הוא מגיע לנאדיות. הנאדיות מוקפות בנימי דם, שקרומן דק מאוד (כ-0.3 מיקרון) והוא מאפשר מעבר חופשי (פעפוע) של חמצן מהנאדיות לתוך כדוריות הדם האדומות ומעבר חופשי של פחמן דו-חמצני (CO2) בכיוון ההפוך. הדם המגיע מהרקמות מכיל ריכוז נמוך של חמצן וריכוז גבוה של פחמן דו - חמצני הנוצר בתהליך החמצון התוך-תאי. הדם הבלתי מחומצן עובר דרך החדר הימני של הלב ומגיע דרך עורקי הריאה לנאדיות הריאה. תוך כדי המעבר בנימי הדם המקיפים את הנאדיות עובר החמצן מחלל הנאדיות לדם, והפחמן הדו-חמצני עובר לחלל הנאדיות. לאחר המעבר דרך הנאדיות מכיל הדם כמות גדולה של חמצן וכמות קטנה של פחמן דו-חמצני. הדם המחומצן מגיע דרך ורידי הריאות לעלייה השמאלית של הלב, משם לחדר השמאלי, וממנו מגיע הדם המכיל חמצן לכל רקמות הגוף.

הסימפונות במהלך התקף אסתמה

במהלך התקף אסתמה מתרחשים בסימפון שלושה תהליכים:

  1. השרירים המקיפים את הסימפון מתכווצים ומקטינים בהתכווצותם את קוטר צינור הנשימה. מצב זה נקרא התכווצות הסימפונות (Bronchospasm).
  2. הרירית שמצפה את הדופן הפנימית של הסימפון מתנפחת (נעשית בצקתית) עקב חדירת נוזלים לתוכה מתוך כלי הדם.
  3. בלוטות הריר ותאי הריר מפרישים כמות גדולה של ריר סמיך לחלל הסימפון.


יש לך שאלה?  ד"ר וולוביץ' ישמח לענות בפורום אסתמה...

 עוד בנושא:

 מבנה מערכת הנשימה
 אבחון המחלה
 מנגנון המחלה 
 שכיחות המחלה 
 דרגות חומרה והחלמה 
 אסתמה לאחר מאמץ
 אסתמה בתינוקות
 הגישה הטיפולית הכוללת
 גורמי סיכון
 טיפול מונע
 טיפול תרופתי
 טיפול רפואי משלים
 אמצעי עזר לטיפול
 הקשר למחלות אלרגיות נוספות
 תמותה מאסתמה

מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים