לפני שנה בדיוק. בתאריך 06.06.00, נרשמתי לסטודיו לאירובי וחיטוב, זאת לאחר שבמשך שנה לפני כן, הלכתי 6 ק"מ מדי יום, ולא ירדתי במשקל. משקלי היה אז 86 ק"ג, שהתפרסו על 167 ס"מ באופן פרופורציונלי. לאחר חודש של פעילות אירובית ומחטבת, וללא דיאטה, ירדתי 6 ק"ג. בהתלהבותי הרבה המשכתי לאכול כמעט כרגיל, אלא בשינוי קל. אם חומוס, היה זה חומוס קל, לחם קל, שתיה - דיאט וכך הלאה. הרגלי האכילה שלי השתנו לאחר כמה חדשים מעצמם. הקיבה התכווצה כמו הגוף כולו, וכמויות האוכל פחתו (ואני אוכלת טוב).

היום אני שוקלת 61 ק"ג, שהם 25 ק"ג פחות. חיים חדשים. אני גבוהה, חטובה קלילה, וכיף לי, כיף לי, כיף לי לקנות בגדים.

פעילות גופנית היא המרכיב מס' 1 בהורדה במשקל (ותשמעו לי, היום אני מכורה, אני, שהיה לי "פטור" משיעורי חינוך גופני ששנאתי כל כך.

שכחתי לציין שאני בת 30, ושגם אני ניסיתי והכנסתי לגופי את כל תרופות הפלא ואת כל הדיאטות המוצעות בשווקים ובבתי המרקחת. ממרזי מורית ועד דיאטת אשכוליות. מדיאט קלאב ועד כמוסות פאט בלוקר. ההההככככללללל!!!!!

תעשו ספורט חבריא. רצוי בקבוצה ולא לבד. מוזיקה וחברים הם מתכון להמשכיות, שכן הם מעודדים להמשיך קדימה. תאספו את עצמכם לשעה בערב, ובמקום סדרת טלויזיה עם תה ועוגיות, או פטפטת פופוליטיקה עם ארוחת ערב מאוחרת, תעשו משהו למען עצמכם. אני מבטיחה: תאהבו את עצמכם הרבה הרבה יותר. היציאה מהבית תהפוך חוויה ולא סיוט ועימות תמידי עם ארון הבגדים.