הרקע המטאפיזי של

פציעות ספורט ומחלות

(חלק ב')

הקשר בין הנפש לגוף מספק לנו רמזים בדבר סוג הבעיה הנפשית: מיקום הפגיעה הפיזית בגופנו מכוון אותנו למהות הפגיעה ולמעשה – לסיבתה האמיתית.  בהתאם לכך נוכל גם להציע פתרונות נכונים.

רובי שלו

מסטר רייקי
מנהל המחלקה ללומדה ולתורת האימון -
בית הספר למאמנים ע"ש הולמן במכון וינגייט

הבנת מנגנון הפגיעה ומתן פתרונות

נאמר מקודם: אנו "מזמינים" מחלות ופגיעות - (ראה חלק א' של המאמר). זה נשמע אכזרי, מוגזם ויומרני, אבל האמינו לי, זו האמת לאמיתה. כשאנו (או הספורטאי המתאמן אצלנו): מרגישים שהנה "מחלה ממשמשת ובאה", עלינו לשאול את עצמנו (או את הספורטאי) לשם מה אנו זקוקים לה. המענה נמצא תמיד מתחת לאפינו. אנו מסוגלים לפתור את בעיותינו מבלי לחלות. לאמר לעצמנו (או הספורטאי לעצמו): "אלה הבעיות שבגללן הזמנתי את המחלה. אינני צריך את המחלה, אפתור את הבעיות ולא אחלה". אין בעיות בחיינו שאינן פרי יצירה שלנו! פרי היצירה תלוי בדרך שבה אנו חושבים. מחשבות הן אנרגיה, ואנרגיה זו מותמרת למימד הפיזי. כאשר תוקף אותנו כאב באזור מסוים בגוף, עלינו לנסות ולהבין את המקור לכאב זה. המקור תמיד נפשי, וטיפול במקור יעלים את הכאב!

הדוגמה הבאה מתאימה בדיוק להבנת הנאמר:

שחיינית בת 15 המתאמנת באגודתי הגיעה לאימון כשהיא מדדה על רגלה. התברר שנקעה את קרסולה בשיעור חינוך גופני. הסברתי לה מה עשויות להיות הסיבות לנקע. היא הבינה מיד כיצד זה קשור לחייה והבטיחה שתנסה לפתור את הבעיה. למחרת הגיעה לאימון ללא צליעה וללא מגבלה תנועתית. שאלתי אותה: "האם פתרת את הבעיה?" והיא ענתה: "כן", תוך השפלת מבט. חשתי כי אינה מדייקת בתשובתה, ואכן הודתה שלא הצליחה לפתור את הבעיה כולה אלא רק חלק ממנה. אמרתי לה: "אינני יודע מתי, אך דעי לך שהבעיה הגופנית תחזור אליך ובעוצמה רבה יותר".

עברו שמונה ימים. בשיעור חינוך גופני היא נקעה שנית את אותו קרסול, נקע שלווה בנפיחות ובשטף דם. היא הגיעה לאימון ללא יכולת לעמוד על הרגל, אך הבטיחה לי ש"הערב אפתור את הבעיה". וכאן באה לידי ביטוי תופעת החלמה שאורטופדים ופיזיותרפיסטים יתקשו לעכל: הנערה פתרה את הבעיה והגיעה למחרת לאימון ללא שום תופעת לוואי המאפיינת נקע, היא קיפצה על רגליה כאיילה, שמחה ומלאת חיים. היום, כשנה ויותר אחרי האירוע, הבעיה הגופנית לא חזרה!


משהגעתי, לאחר שנות אימון רבות, להבנה שמקור הפגיעה הוא תמיד נפשי, למדתי תחומי ידעשונים ברפואה המשלימה: שיאצו, הילינג, ביואנרגיה, ריפוי בחשיבה, רייקי, קינסיולוגיה ועוד. ידע בתחומים אלה סייע לי להמליץ לספורטאי על דרכים למניעת מחלות ופגיעות ספורט ועל קבלת טיפול גופני מהיר המשולב בהמלצות היכן לחפש את הבעיות וכיצד לפתור אותן. וכל זאת מבלי לחשוף את בעיותיו! חשוב להדגיש נקודה זו: אינני נכנס "לנשמתו" של הספורטאי ואינני דורש ממנו שיחשוף את עצמו. הכרת הקשר שבין סוגי הבעיות הנפשיות ובין חלקי גוף שונים, כפי שיפורט להלן, מספקת לי רמזים בדבר כיווני הבעיה ומהותה. הכרה זו מאפשרת לי גם להציע פתרונות מתאימים.

הגוף האנושי ככלי אחסון לרגשות

בכדי לגרות את ציבור הקוראים להמשיך ולהעמיק בתחום שבו עוסק המאמר אציע כמה רמזים וכיווני חשיבה, אך לא לפני שאזהיר: אין להזדרז להסיק מסקנות מבלי ללמוד ולהבין את הנושאים לעומקם, הגוף האנושי מוצג ככלי אחסון לרגשות (איורים 2,1). על-פי שיטות הריפוי המזרחיות וכן על-פי שיטת הריפוי באמצעות ביואנרגיה שפותחה באירופה (בעיקר על-ידי וילהלם רייך), מקובל לחלק את גוף האדם לחלקי הגוף האלה:

  1. צד קדמי וצד אחורי.
  2. צד שמאל וצד ימין.
  3. חלק עליון וחלק תחתון (שלא יפורטו).
  4. גפיים
  5. גו.

איור 1

הרגשות המאוחסנים בצד הקדמי והאחורי של גופנו

הפגיעה הפיזית (או המחלה) הבאה לידי ביטוי בחלק כלשהו בגוף, רומזת על המהות שמאחורי הפגיעה, ולמעשה על הסיבה האמיתית. הסיבה המטאפיזית לנקע בדוגמה שהוצגה מקודם עשויה להיות על רקע חברתי, או חשש כלשהו מן העתיד, או לחילופין: נקע בקרסול ימין עשוי לרמוז על בעיות עם האב ונקע בקרסול שמאל - בעיות עם האם (על-פי הפילוסופיה של הרפואה הסינית - הצד השמאלי הוא הצד הנקבי והצד הימני - הזכרי) (ראה איור 2).

הגפיים

הגפיים הם החלקים הנעים של הגוף. תפקידם העיקרי הוא ליצור קשר עם העולם הסובב אותנו:

הרגליים מאפשרות לנו להתקדם. הן "כלי הרכב" המוביל אותנו לעתיד, והן מאפשרות תנועה לכיוונים שונים:

  • בעיות בכפות הרגליים נובעות בדרך כלל מפחדים וחששות, מעתיד לא ברור.
  • בעיות בברכיים הן לעתים קרובות תוצאה של חוסר גמישות בקבלת מצבים נתונים.

הידיים הן ה"הכבל המאריך של הלב". הן מביעות אהבה (ליטוף, חיבוק), התרגשות, דחייה, עדינות, קבלה (יד שמאל), נתינה (יד ימין):

  • בעיות בכפות הידיים קשורות ישירות לתחושות אלה.
  • בעיות במפרקים קשורות בדרך כלל ליוזמה מעשית מחויבת המציאות, כלומר משהו שאדם חייב לעשות אך אינו עושה למרות היותו מודע לכך.
  • בעיות בכתפיים קשורות בדרך כלל לעודף אחריות שהאדם "מעמיס" על עצמו (מדובר בתחומי חיים שונים שאינם קשורים לספורט דווקא).

איור 2

הרגשות המאוחסנים בצד שמאל וצד ימין של גופנו

הגו

הגו הוא למעשה "הלב" של הגוף. המרכז של האני הפרטי. הגו אינו פעיל (כמעט) כלפי העולם החיצוני, ושייך יותר לעולם הפנימי של האדם.

  • בעיות בעורף: כבר במקורותינו נאמר כי אנו "עם קשה עורף". ואכן, כאבים באזור זה הם תוצאה של התעקשות בנושאים מסוימים בחיינו. אם נפסיק "לאחוז" בעיקשות מיותרת, הבעיה תיפתר.
  • בעיות בעמוד שדרה חזי מצביעות בדרך כלל על חוסר תמיכה רגשית.
  • בעיות בעמוד שדרה מותני מצביעות בדרך כלל על לחצים קשים ועל פחד משינויים.
  • בעיות בגרון מאפיינות בעיות תקשורת: תקשורת של האדם עם עצמו, עם זולתו ועם אלה הנמצאים גבוה ממנו בהיררכיה (הורים, מנהל, מורה, מאמן וכד').

סיכום

עומסי האימון הם רק "הדק" "המיתר הדרוך" של הבעיות הפנימיות. הלחיצה על ההדק מאפשרת לבעיה לצוף על פני השטח ולבוא לידי ביטוי כפציעת ספורט או כמחלה.

מעקב רצוף וממושך אחר הספורטאים יאפשר למאמן או למורה לזהות מבעוד מועד בעיות צפויות ולהמליץ על פתרונות. בעיני, משום הקשר שבין הגוף לנפש הפתרונות מאוד טבעיים. המובאות לסיכום המאמר מצביעות על הנקודה המרכזית: המאמן או המורה אחראים לתהליך בריא של האימון. הצעד הראשון יהיה תמיד: להתעורר, להביט פנימה, לבדוק את עצמנו, להיות צמאים למידע ולקבל אחריות לחיינו.

  • "כיבוש עצמי הוא הגדול בכיבושים" (סנקה).
  • "בני-האדם לועגים לדברים שאינם מבינים" (גיתה).
  • "האדם הוא שמים וארץ בזעיר אנפין" (פתגם סיני).
  • "אני שותה כדי להיות צמא" (אלמוני).
  • "קיים רק זמן אחד לאדם להתעורר - זמן זה הוא עתה" (בודהא).

אני מודה לקוראים על הסבלנות ועל תשומת הלב. תגובות ושאלות לחלקים א ו-ב של המאמר ניתן להפנות למר רובי שלו, בית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש הלמן במכון וינגייט, דואר מכון וינגייט, נתניה 42902.

רשימת מקורות

  1. בוריסנקו, ג. ובוריסנקו, ב. (1997). כוחה של הנפש לרפא. אור-עם.
  2. דיכטוואלד, ק. (1992). גופנפש. אלפא/זמורה-ביתן.
  3. האל, מ. (1998). רייקי מעשי. אור-עם.
  4. זהבי, א. (1996). חכמה סינית. דמיון.
  5. כהן, א. (1996). ספר הציטטות הגדול. כנרת.
  6. מיטרני, ר. (1993). פציעות ספורט. הוצאת מכון וינגייט.
  7. מקליין, ש. (1990). התבוננות פנימה. אור-עם.
  8. סילבה, ח. וסטון, ר. ב. (1986). אתה הנך המרפא. אור-עם.
  9. Barnett, L. & Chambers, M. (1996)
        Reiki Energy Medicine.
       
    Healing arts press, Rochester, Vermont.
  10. Blaszok, B. & Von Rohr, W. (1994).
        Reiki Feurs Leben.
       
    Goldmann Verlag.
  11. Bompa, T. (1994).
        The Theory and Methodology of Training.
       
    Dubuque, Jowa: Kendall/Hunt.
  12. Dale, C. (1996).
        New Chakra Healing.
       
    Lewellyn publications.
  13. Digel, H. (1989).
        Spoztverletzungen.
       
    Rororo.
  14. Horan, P. (1990).
        Abundance Through Reiki.
       
    Lotus Light, Shangri-La.
  15. Kahili King, S. (1994).
        Kohuna Healing.
       
    The Theosopical Publishing House.
  16. Lubeck, W. (1993).
        The Complete Reiki Handbook.
       
    Lotus Light, Shangri-La.
  17. Meuller, B. & Geunter, H, H. (1995).
        A Complete Book of Reiki Healing.
       
    Life Rhythm.
  18. Simonsohn, B. (1996).
        Das Authentische Reiki.
      
    Scherz.
  19. Warnecke, E. (1997).
        Reiki Der Zweite Grand.
        Verlah Peter Erd, Meunchen.

מתוך "החינוך הגופני והספורט", כרך נ"ג 4, סיון-תמוז תשנ"ח, יוני 1998
בהוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט