פורומים חדשים
כלים שימושיים
הארכיב לרפואה פנימית, מביא בגליון השבוע מחקר המראה שאילו הישנים פחות משבע שעות בלילה, חשופים לתסמינים דמויי שפעת וצינון פי 2.94 ויותר מאילו שישנים שמונה שעות.
ליעילות השינה יש מרכיב מכריע בהופעת או העדר התסמינים.
ככל שעולה יעילות השינה פוחת הסיכון לצינון וכיו"ב.
יעילות השינה - משמעותה האחוז מהזמן בעת שכיבה במיטה לשנת הלילה.שבו הפרט ישן.
ההסבר לתופעה הוא ספקולטיבי ולפיו הפרעות השינה מעודדות הפרשת חומרים מעודדי דלקת, כאשר אפשרות הסבר נוספת היא שאיכות השינה מהוה סמן לרגישות לזיהומי דרכי הנשימה כהצטננות..
החוקרים מציינים ששינה של שבע עד שמונה שעות רצויה.
עם זאת, אין הם יכולים להוכיח סיבתיות בין משך השינה לתסמינים הקליניים.
במחקר שותפו 153 גברים ונשים,ללא מחלות, בגילים שנעו בין 21 ל - 55 שנים.
משך שבועיים דיווחו המשתתפים מדי יום, על משך השינה ואיכותה ביום שקדם לדיווח.
משך השינה הממוצע היה 7.45 שעות.
יעילות השינה הממוצעת היה 94%.
77% חשו שנחו במהלך השינה.
המשתתפים חולקו לארבע קבוצות בחדרים נפרדים.
כל אחד מהמשתתפים קבל הזלפה לאפו של רינו-וירוס מטיפוס 39 בכמות העולה פי 125 מזו הדרושה להדביק 50% מתאים בתרבית רקמה.
88.2% מהמשתתפים נדבקו בוירוס, כאשר 35.3% הראו תסמיני צינון כנזלת שהוגדרה אוביקטיבית ע"י מדידת כמות ההפרשה מהאף משך 35 דקות.
43.1% פתחו זיהום בדרכי הנשימה בהסתמך על דיווח עצמי.
בקרב אילו שישנו פחות שעות, נצפו יותר אנשים שפתחו תסמינים אוביקטיביים וסוביקטיביים כנ"ל.
בקרב אילו שיעילות שנתם היה בין 93% ל - 97% נמצאה עליה בשיעור התסמינים בהשואה לאילו שיעילות שנתם היתה 98%.
החוקרים לא מצאו במין, גיל, משתנים סוציואקונומיים או משתנים נפשיים הסבר לפערים הקליניים שנוצרו ביו בעלי השינה המרובה והיעילה לבין ממעיטי השינה .
נמצא גם שיעילות השינה יכולה להיות אינדיקטור - סמן - להתפתחות תסמיני מחלת דרכי הנשימה, באופן בלתי תלוי ואף טוב יתר ממשך השינה.
כדאי לציין שממצאים אילו על תרומתה החיובית של שינה מעל שמונה שעות נמצאים בסתירה למחקרים קודמים שהצביעו על נזקי שינה ממושכת.
אחד ההסברים לפער זה הוא בנתון שהמחקר לא כלל אנשים בעלי בעיות נפשיות כדיכאון הנוטים לשינה מרובה מחד גיסא, ועצם מחלתם מהוה גורם סיכון לתמותה מאידך גיסא.
יש לציין שהמחקר בוצע בצורה פרוספקטיבית ומכאן יתרונו בבדוד משתנים שונים.
ליעילות השינה יש מרכיב מכריע בהופעת או העדר התסמינים.
ככל שעולה יעילות השינה פוחת הסיכון לצינון וכיו"ב.
יעילות השינה - משמעותה האחוז מהזמן בעת שכיבה במיטה לשנת הלילה.שבו הפרט ישן.
ההסבר לתופעה הוא ספקולטיבי ולפיו הפרעות השינה מעודדות הפרשת חומרים מעודדי דלקת, כאשר אפשרות הסבר נוספת היא שאיכות השינה מהוה סמן לרגישות לזיהומי דרכי הנשימה כהצטננות..
החוקרים מציינים ששינה של שבע עד שמונה שעות רצויה.
עם זאת, אין הם יכולים להוכיח סיבתיות בין משך השינה לתסמינים הקליניים.
במחקר שותפו 153 גברים ונשים,ללא מחלות, בגילים שנעו בין 21 ל - 55 שנים.
משך שבועיים דיווחו המשתתפים מדי יום, על משך השינה ואיכותה ביום שקדם לדיווח.
משך השינה הממוצע היה 7.45 שעות.
יעילות השינה הממוצעת היה 94%.
77% חשו שנחו במהלך השינה.
המשתתפים חולקו לארבע קבוצות בחדרים נפרדים.
כל אחד מהמשתתפים קבל הזלפה לאפו של רינו-וירוס מטיפוס 39 בכמות העולה פי 125 מזו הדרושה להדביק 50% מתאים בתרבית רקמה.
88.2% מהמשתתפים נדבקו בוירוס, כאשר 35.3% הראו תסמיני צינון כנזלת שהוגדרה אוביקטיבית ע"י מדידת כמות ההפרשה מהאף משך 35 דקות.
43.1% פתחו זיהום בדרכי הנשימה בהסתמך על דיווח עצמי.
בקרב אילו שישנו פחות שעות, נצפו יותר אנשים שפתחו תסמינים אוביקטיביים וסוביקטיביים כנ"ל.
בקרב אילו שיעילות שנתם היה בין 93% ל - 97% נמצאה עליה בשיעור התסמינים בהשואה לאילו שיעילות שנתם היתה 98%.
החוקרים לא מצאו במין, גיל, משתנים סוציואקונומיים או משתנים נפשיים הסבר לפערים הקליניים שנוצרו ביו בעלי השינה המרובה והיעילה לבין ממעיטי השינה .
נמצא גם שיעילות השינה יכולה להיות אינדיקטור - סמן - להתפתחות תסמיני מחלת דרכי הנשימה, באופן בלתי תלוי ואף טוב יתר ממשך השינה.
כדאי לציין שממצאים אילו על תרומתה החיובית של שינה מעל שמונה שעות נמצאים בסתירה למחקרים קודמים שהצביעו על נזקי שינה ממושכת.
אחד ההסברים לפער זה הוא בנתון שהמחקר לא כלל אנשים בעלי בעיות נפשיות כדיכאון הנוטים לשינה מרובה מחד גיסא, ועצם מחלתם מהוה גורם סיכון לתמותה מאידך גיסא.
יש לציין שהמחקר בוצע בצורה פרוספקטיבית ומכאן יתרונו בבדוד משתנים שונים.
