קודם עמוד 7 מתוך 18 הבא

תזונת תינוקות

תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) וחלב

כאשר תינוק לא יונק, או יונק חלקית, מהווים התמ"ל מזון במקום חלב האם עד גיל שנה. עם זאת, אין התמ"ל  מהווים תחליף, במלוא המובן האיכותי, לחלב אם.

המלצות

  1. יש להזין בתמ"ל על בסיס חלב פרה מועשרים בברזל זמין עד גיל שנה.
  2. יש לתת תמ"ל על בסיס חלבון סויה רק לתינוקות שלא יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה, עקב בעיות בריאות (כגון גלקטוזמיה) או מסיבות תרבותיות (למשל במקרים בהם המשפחה נמנעת ממוצרי חלב מסיבה דתית או עקב טבעונות).
  3. יש להזין בתמ"ל מיוחדים (בהם רכיבי התזונה מפורקים או מפורקים חלקית) רק בהנחיית רופא, לתינוקות עם אבחנה או חשד למחלות מטבוליות, הפרעות בספיגה ואלרגיה.
  4. אין להזין בחלב פרה ניגר עד תום החודש השנים עשר לחיים. ניתן להוסיף חלב פרה מפוסטר (3%) לתפריט התינוק מגיל שנה ואילך. חלב פרה דל שומן  (1%) אינו מומלץ להזנת תינוקות ופעוטות בשנתיים הראשונות לחיים.
  5. ניתן להוסיף מוצרי חלב לתפריט התינוק מתום החודש התשיעי לחייו.
  6. משקאות סויה, אורז, שקדים או משקאות צמחוניים אחרים (פרט לתמ"ל על בסיס חלבון סויה), אפילו אם הם מועשרים, אינם משמשים במקום חלב אם, תמ"ל או חלב פרה.

אם תינוק אינו יונק או יונק חלקית, התמ"ל מהווה צורת הזנה מקובלת. ההרכב התזונתי של תמ"ל מועשר בברזל מתוכנן לספק את הדרישות התזונתיות של תינוקות בשלים עד גיל שנה.

תמ"ל על בסיס חלבון חלב פרה

תמ"ל זה מהווה את המוצר הסטנדרטי לתינוקות בשלים, ללא היסטוריה של אלרגיה במשפחה. קיימים תמ”ל בעלי רמת ברזל נמוכה (בכמות הדומה לזו שיש בחלב אם, אך שאחוז ספיגתו נמוך מאוד בהשוואה לאחוז הספיגה מחלב אם) ותמ"ל מועשרים בברזל.

עדיף להזין תינוקות בתמ"ל על בסיס חלב פרה מועשר בברזל מאשר בתמ"ל שאינו מועשר בברזל עד שהתינוק יהיה בן שנה ויאכל מגוון רחב של מזונות עשירים בברזל. בגיל שנה אפשר להחליף את התמ"ל בחלב פרה מפוסטר.

תמ"ל על בסיס חלבון סויה

עד 20% מהתינוקות בקנדה ובין 9% עד 22% מהתינוקות בישראל (כתלות בגיל) ניזונים מתמ"ל על בסיס חלבון סויה. אף על פי שרגישות לחלבון חלב פרה אובחנה רק אצל 0.7%-3.7% מן התינוקות (שכיחות עולה עם הגיל). (מתוך עבודתם של גב' ברגר, ד"ר שוחט ופרופ' גרטי מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב"יח שניידר והמחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת הפקולטה לרפואה אונ' תל-אביב –נתונים לא מפורסמים). למרות השימוש הנרחב בתמ"ל על בסיס חלבון סויה בישראל, הרוב מבוצע ללא התוויה מוצדקת (לדוגמא, גלקטוזמיה ותינוקות למשפחות "טבעוניות"/"צמחוניות" מטעמים תרבותיים או דתיים). תמ"ל על בסיס חלבון סויה שונה מחלב אם ומתמ"ל על בסיס חלבון חלב הפרה מבחינת סוג הפחמימות  והרכב החומצות האמיניות שלו. כשלא ניתן להניק מסיבה כלשהי, הבחירה הראשונה צריכה להיות תמ"ל על בסיס חלבון חלב הפרה. מומלץ שהשימוש בתמ"ל על בסיס חלבון סויה ייעשה רק בהמלצת רופא.

השימוש בתמ"ל על בסיס חלבון סויה בטיפול התזונתי של תינוקות עם אלרגיה אמיתית לחלבון חלב פרה או במניעת מחלות אטופיות שנוי במחלוקת [62,63]. לחלק מהתינוקות יש רגישות לחלבון חלב פרה וגם לחלבון הסויה. אין הוכחות משכנעות לעובדה שקיימת ירידה בהימצאות מחלות אטופיות בקרב ילדים בסיכון גבוה לאטופיה, אשר ניזונים מתכשיר על בסיס חלבון סויה בששת החודשים הראשונים לחיים [63,64]. ידוע כי 30%-40% מהתינוקות הרגישים לחלבון חלב פרה רגישים גם לחלבון סויה, בעיקר כאשר המעי הדק  ניזוק [65,66]. לתינוקות בסיכון גבוה לאלרגיה לחלבון חלב פרה התכשיר המועדף ביותר הוא תרכובת על בסיס הידרוליזאט של חלבון. תכשירי מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה לא מתאימים במקרים הנ"ל [16,65].

תמ"ל מיוחדים

תמ"ל מיוחדים מיועדים למספר קטן של תינוקות שלא מסוגלים לצרוך תמ"ל על בסיס חלבון חלב פרה או חלבון סויה. בדרך כלל, לתינוקות הללו ישנה אבחנה של אלרגיה למזון, אי סבילות לפחמימות, תסמונת של תת ספיגה או מחלה מטבולית. לעיתים עקב סיכון גבוה לאלרגיה, חשד המבוסס על היסטוריה משפחתית, מומלץ להזין את התינוק מן ההתחלה בתמ"ל מיוחד. רוב התמ"ל המיוחדים מועשרים בברזל. הבחירה של התכשיר המיוחד צריך שתתבסס על המלצת הרופא.

תמ"ל ללא לקטוז, על בסיס חלבון חלב פרה

תמ"ל ללא לקטוז מבוססים על חלבון חלב פרה וכוללים את כל רכיבי התזונה המומלצים לתינוקות. בתמ"ל אלו הפחמימה לקטוז הוחלפה בפולימרים של גלוקוז או במוצקי סירופ תירס. מתאימים לתינוקות עם אי סבילות ללקטוז. אינם מתאימים לתינוקות עם אבחנה של גלקטוזמיה מחשש לשארית של לקטוז (עדיין לא נמצאים בישראל). אי סבילות ראשונית ללקטוז עקב מחסור באנזים לקטאז הינה נדירה מאד.

תמ"ל  על בסיס הידרוליזאט של חלבון

קיימים שני סוגים של תמ"ל על בסיס הידרוליזאט של חלבון: הידרוליזאט של מי גבינה (whey) והידרוליזאט של קזאין. הידרוליזאט של מי גבינה נסבל יותר בשל טעמו, אך אינו משווק בשלב זה בישראל. תרכובות על בסיס הידרוליזאט של קזאין נחשבים פחות אלרגנים בהשוואה לאלו המבוססים על הידרוליזאט של מי גבינה. יש לציין שדווח על תגובות אלרגיות לתמ"ל על בסיס הידרוליזאט של חלבון בתינוקות אלרגיים מאוד. אי-לכך, בתינוקות מאוד רגישים יש לנהוג משנה זהירות כאשר ממליצים להם תמ"ל המבוסס על הידרוליזאט של חלבון [67,68].

חלב פרה

הערכים התזונתיים של חלב פרה שונים מאלה של חלב אם. בחלב פרה מפוסטר אין אימונו-גלובולינים ופקטורים חשובים של גדילה המצויים בחלב אם. יש בו יותר חלבונים ומינרלים (כגון: סידן, זרחן, נתרן, כלור ואשלגן) וכמות נמוכה יותר של חומצות שומן חיוניות (לינולאית ו-aלינולנית), אבץ, ויטמין C וניאצין בהשוואה לחלב אם. בהזנה בחלב פרה קיים ערך העמסה על הכליות Renal solute load גבוה.  כתוצאה מכך האוסמולריות גבוהה פי שניים מחלב אם [69]. בדרך כלל אין לכך השפעה שלילית על התינוק הבריא, אך כאשר התינוק מאבד נוזלים עקב שלשול או הקאות הוא עלול להתייבש [70].

הזנה בחלב פרה קשורה באיבוד דם מיקרוסקופי בצואה בעיקר בששת החודשים הראשונים לחיים [71]. חלב פרה מכיל פחות ברזל בהשוואה לחלב אם וזמינותו נמוכה יותר. כדי להפחית את הסיכון להתפתחות מחסור בברזל, לא מומלץ להזין תינוקות בחלב פרה לפני תום החודש השנים עשר.

חלב פרה דל שומן אינו מומלץ בשנתיים הראשונות לחיים [72]. חלב זה אינו מספק את חומצות השומן החיוניות והוא בעל ערך  קלורי נמוך.

חלב עיזים

חלב עיזים אינו מומלץ להזנת התינוק כלל. בחלב זה חסרים חומצה פולית וויטמין D.

משפחות מסויימות נותנות לתינוקותיהן חלב עיזים במחשבה שהוא עשוי למנוע אלרגיות, אולם תינוקות אלרגיים לחלבון חלב פרה עשויים להיות אלרגיים גם לחלב עיזים [71].

חלב אורז, סויה (שאינו תמ"ל), שקדים ושומשום

אפילו אם הם מועשרים ברכיבי תזונה מסוימים, אינם מומלצים ואינם מתאימים להזנת התינוק במקום חלב אם או תמ"ל. בחלק מן המשקאות הללו כמות החלבון מזערית ובכל המשקאות איכות החלבון לא מספקת את צרכי התינוק [73].

(בתמ"ל המיועדים לפגים או לטיפול בבעיות רפואיות ספציפיות לא נדון בפעם זו).

 עוד בנושא:

 הקדמה 
 המלצות הנקה 
 יתרונות ההנקה 
 צרכים אנרגטיים של התינוק 
 גורמים המשפיעים על התחלת הנקה והמשכיותה 
 מתי לא להניק 
 תרכובות מזון לתינוקות וחלב 
 אנמיה מחוסר ברזל 
 נוזלים בהזנת התינוק 
 מעבר ל"מזונות משלימים" 
 תזונה בשנה השנייה 
 אלרגיות למזון 
 עששת שיניים 
 תופעות במערכת העיכול 
 תפריט צמחוני ורמות שומן בתפריט 
 נספחים 

קודם עמוד 7 מתוך 18 הבא


באדיבות משרד הבריאות, המחלקה לחינוך לבריאות.