פורום פסיכולוגיה מבוגרים

אני יזמתי את הגירושין עקב התעללות מילולית ונפשית של שנים. ויתרתי לו על הרבה כי לא הסכים לגט והוא נהיה אלים יותר גם פיזית.היו גם הרבה צווי הרחקה. עם השנים והרחוק העניינים נרגעו .. חייתי על קצבת מזונות ומשרה חלקית שזה ממש לא הספיק לי. כל כמה חודשים הייתי לוקחת הלוואות עד שנימאס לי לחיות בעוני בגללו ואמרתי לו שאני מחפשת משרה מלאה ואם הוא ישלם לי את ההפרשים הוא הבטיח שכן וככה היה במשך שנה בנוסף היה עוזר לי בכל מיני דברים ..פעם קניות בסופר ופעם אחת רופא שיניים כי זה היה מקרה דחוף ופעם עם האוטו .. חייתי בהרגשה שאם אני נתקעת עם האוטו הוא יהיה שם לעזור אבל אף פעם לא השתתף חצי בהוצאות של גנים בתי ספר וכו'. לפני חודשיים התברר לו שהוא חייב לביטוח ברבה מאוד כסף בגלל המזונות שלא שילם ואז הפסיק לעזור והפסיק לשלם את ההפרשים ועוד הורידו לי מהמזונות בגלל העבודה ואני חושבת שלא הייתי במצב כזה אם היה משלם לי את מה שמגיע לי.ובגלל זה התיסכול שלי.. מצד אחד אני כועסת עליו שבגללו קשה לי לשרוד ומצד שני אני לא יכולה לשכוח את העזרה שלו.. אני נקרעת ולא יודעת מה נכון לעשות