הוספת הודעההוספת תגובה פורום פסיכולוגיה-מבוגרים - ראש הפורום

רוצה לדעת

אלונית(25.4.2023, 15:23)
שלום, אני בת 32, יוצאת כשנה עם בחור בן 30. הקשר התחיל עם הרבה חיזור מצידו וקצת ספקות מהצד שלי בגלל דברים מסוימים שלא התאימו לי בו. אבל די מהר התפתח לזוגיות יפה, כעבור חודשיים עברנו לגור ביחד ונראה שהכל בסדר למרות שבהתחלה היו פערים בתחום המיני הם די מהר הצטמצמו. הקשר סך הכל טוב. בלי ריבים, בלי אגו, מאוד מחזר, תמיד רוצה שאהיה לצידו, מרבה להגיד לי כמה אוהב אותי ולאחר שנה של זוגיות אני עדיין מרגישה שהוא עף עלי. גם המשפחה שלו מאוד אוהבת אותי. לקח זמן אבל גם אצלי עם הזמן התפתחו רגשות למרות שלא הרגשתי מהתחלה שאני עפה עליו כל כך. גם כל הזמן הייתי במגננה כי פחדתי להפגע בגלל חוויות לא טובות שעברתי לפניו וגם כי אני בחורה עם הרבה אגו מצד אחד ועם ביטחון עצמי ירוד ומעט חרדתית מצד שני. לצערי יש דברים שמפריעים לי ואני מרגישה שהם סוג של טריגר לחרדות שלי: בן זוגי הוא אדם מאוד חברותי וחשובים לו קשרים עם אנשים לעומתי שאני די מתבודדת ועם השנים די זנחתי את עניין החברויות והבנתי שזה לא ממלא מקום בחיי שמצדיק השקעה וגם נחלתי אכזבה מחברות ככה שאין לי הרבה חברות. הוא לעומת זאת תמיד מנסה להשקיע בהם. יש לו ידידה שהוא בקשר קרוב מאוד איתה שהייתה בקשר עד לאחרונה ועכשיו היא רווקה. היא גרה רחוק אבל כל כמה זמן באה לבקר אותו. לפעמים הביקורים האלה ביוזמתה ולפעמים ביוזמתו. לציין שזו חברת ילדות. והוא משקיע בקשר איתה מאוד וגם ברמה של עזרה כשצריך. כמו כן ידידה נוספת שהקשר איתה לא קרוב כל כך אבל היא גרה די קרוב אלינו וגם הם נפגשים לפעמים. לציין שהפגישות האלה מתרחשות תמיד בידיעתי ובנוכחותי ובנוכחות חברים נוספים וגם כשהן לא בבית שלנו תמיד אני מוזמנת. יצא לי גם לשאול אותו במספר הזדמנויות למה הוא היה רווק זמן רב ולא ניסה להתחיל עם x או y והוא אמר לי במפורש שלא נמשך אליהן בכלל. ועדיין איכשהו אני מרגישה חוסר שקט. מרגישה לא רגועה. מרגישה פחד מלהיות תמימה ולהיפגע. לגלות פתאום שכל מה שהאמנתי שיפה וטוב הוא שקר שיתנפץ לי בפרצוף. וכמובן שהשעון מתקתק ואם יש בעיה כלשהי יש בי הדחף לדעת אותה עכשיו ולסיים את הקשר. וזה גורם לי לעשות דברים שאני לא גאה בהם כמו להסתכל בפלאפון שלו. כמו לשאול אותו דברים הזויים כמו האם תשקר לי ותבגוד בי? ודבר נוסף שהוא טריגר בשבילי הוא שציפיתי בתקופה הזאת לקבל הצעת נישואין. מרגישה שהכרתי בחור טוב ואני מאוד רוצה להקים משפחה אבל ההצעה לא מגיעה. למרות שהוא זורק לי רמזים עבים עדיין הוא לא מציע. וזה כואב לי שאני בגילי בהיותי בזוגיות חושבת על שימור פוריות, על רווקות מאוחרת כשבפועל אני צריכה לקבל קצת נחת אחרי תקופה קשה של רווקות. בגלל חוסר הביטחון הזה כל פעם עולה לי הדחף הזה להיפרד ולהמשיך הלאה כי משהו בפנים אומר שגם ככה הכל יגמר ואני רוצה שיגמר קודם. אני גם יודעת מדבריו שהוא היה רווק די הרבה זמן והיו לו הרבה אכזבות בתחום הזוגי והיה לו מאוד מאוד קשה למצוא זוגיות והוא מאושר שמצא אותי. אבל גם העניין הזה גורם לי להרגיש כאילו הוא התפשר עלי והוא פשוט לא רוצה להשאר לבד. למרות שאני בחורת יפה ומוצלחת לכל הדעות. הוא גם ציין בפני כמה זוגיות הייתה חסרה לו כל הזמן הזה מה ששוב העלה בי את השאלה האם הוא התפשר עלי. יש לו כמה בעיות שבגללן הרגשתי שגם אני התפשרתי עליו בהתחלה אבל בגלל שזיהיתי בו תכונות של טוב לב, חכמה, נדיבות שמתי את הדברים האלה בצד למרות שקמתי והלכתי פעמיים בחודשים הראשונים וחזרנו ביוזמתו. אשמח לדעת מה התובנות שלך לגבי התחושות שלי, האם אני מגזימה וסתם מאכילה את עצמי סרטים, האם יש עתיד לקשר הזה?