פורום פסיכולוגיה מבוגרים

שלום לך,

ראיתי את מה שכתבת כאן ומצאתי לנכון לכתוב.

גם אני, כמוך סובלת מאותה הבעיה. היום אני בת 33, אמא ל-3 ובריאה סדרך כלל, לא לקוחת שום תרופות. אני בעלת בטחון גבוה עצמי, יש בי שמחת חיים גדולה. אבל,,,

בחיים אף אחד לא ינחש מה עובר עלי.

לפני המון שנים, שכהייתי ילדה בת 12-14 התעלפתי כמה פעמים (שום סיבה רפואית, בעיקר בגלל כאבי מחזר, חולשה וכו'). מאז לא קרו שום מקרים של אובן הכרה.

לפני כ-5 שנים איבדתי 2 חברות טובות (2 מקרי מוות ללא שום קשר אחד עם השני) ואז זה התחיל. כשאני נמצאת בסביבת אנשים (בעבודבה למשל) אני כל הזמן בפחד שאתעלף. בגלל אובדה שאני ליד אנשים זה עוד יותר מלחיץ (מה יגידו? איך יקבלו את זה? וכו') אני יודעת שאין שום סיבה שאני אתעלף, אך בכל זאת הפחד הוא גדול.

גם לי שי ילדים ולפעמים מאוד מפחיד אותי, אך אצלי התקפי חרדה מסוג זה מתרחשים בעיקר בסביבת אנשים זרים - לא משפחה. מניסיון אני יודעת שמאוד עוזר לקרא על זה, יש הרבה מידע ברשת על כל מיני סוגי חרדה. שמעתי שיש גם טיפול תרופתי - אך אני אישית מנסה בכל כוחי להתגבר לבד. גם בעלי מכיר את הבעיה שלי ומנסה למוך ולעזור בכל דרך.

אך מי שלא עובר את זה בעצמו - מאוד קשה לו להבין על מה מדובר.

זה הכל, תהיה חזקה, תזכרי - הכל בראש.

בברכה

ויקי