הוספת הודעההוספת תגובה פורום פסיכולוגיה-מבוגרים - ראש הפורום

מצב ללא מוצא

ש24(9.7.2005, 15:18)

שלום עירית.

בשנים האחרונות אני נמצאת במצב של חוסר מוצא.

כבר מגיל קטן ידעתי את כיווני המקצועי ואני מתמידה בו. סיימתי תואר ואני ממשיכה ללמוד כעת באופן פרטי. בעייתי היא כי למדתי אצל מורה שמאוד פגע בי וטען כי "אין לי מה לעשות במקצוע" המקצוע הוא עולמי. אח"כ עברתי למורה אחר שעוד יותר פגע בי ולפי דעתי השליך עלי את בעיותיו האישיות. בטחוני הדרדר והרגשתי כמו תלמידה מתחילה. במהלך לימודי לתואר ציוני הלכו וירדו משנה לשנה. וכך גם בטחוני ושמחת החיים שלי. כעת חזרתי אל המורה הקודם שנחשב לטוב ביותר בתחום. קיוויתי כי אחזור למסלול. מבחינות מסויימות הוא השתנה ואני השתניתי וכרגע המצב יחסית השתפר. אבל במצבי לחץ הכל חוזר אלי אני מאבדת את הביטחון ומחשבות שליליות מציפות אותי. גם בחיי האישיים יש לי המון קשיים. אבי בלע כדורים ביום הולדתי ה15 ולעתים הוא נכנס למצבי דיכאון של סגירת אורות בבית והסתגרות בעצמו. אמי אישה לחוצה ועצבנית שמשליכה עלי את כל בעייותיה ומאשימה אותי בהם. כמו למשל להאשים אותי בבעיותיה עם אבא שלי. במשך 10 החודשים האחרונים הפסקתי לדבר איתה מתוך כך שלא יכולתי לסבול יותר את התקפי הזעם שלה כלפי. היחיד שאני יכולה לדבר איתו הוא אבי. אך המצב הוא לא אידאלי. הקשיים באים אצלי לידי ביטוי גם במקצוע. אני מרגישה שנתקעתי ולא מצליחה להגיע לפיתרון.

חשבתי על לצאת מהבית אבל אינני מרוויחה סכומים גדולים וחבל לי לבזבז את כל כספי על דירה בעוד אני חושבת לסוע להמשיך את לימודי בחו"ל ולחסוך לשם כך את הכסף. מצבי הנפשי אינו קל בלשון המעטה.

אשמח אם תוכלי להגיב לבעייתי.

תודה רבה,

ש.