פורום פסיכיאטריה מבוגרים

סאמבאדי

תודה על התגובה,
הוא באמת טיפוס שקט ותמיד היה.
אבל לא מכאן הבעיה, הבעיה היא שרק בחצי שנה האחרונה המצבי רוח שלו השתנו. בעבר הוא תמיד היה צוחק, נהנה, ועכשיו, יש רגעים שהוא פשוט מאושר כשאני מתקשר לשאול מה שלומו, ויש רגעים שהוא בקושי עונה, נשמע אפאטי לגמרי וחסר עניין. ולפעמים גם עצבני (למרות שאני לא אומר שום דבר שאמור לעצבן אותו). אני גם אף פעם לא מביע ביקורת על איך שהוא חי או מתנהג.

מה שאני מנסה להבין, זה האם הוא פשוט בדיכאון ?
כי ניסיתי לשאול אותו, והוא ישר פסל את זה , ואמר ששום דבר לא השתנה אצלו.

אני מבין שיש אנשים שקטים שאוהבים מקומות סגורים, וגם אני לא כזה שאוהב כל היום לצאת וכו'... אבל בכל זאת, לפגוש חבר טוב פעם בשבוע זה נשמע מטלה קשה מדי ? במיוחד אם תמיד הוא מציין שהוא נהנה להסתובב איתי ולפעמים גם אומר שאולי ניפגש יותר...