פורום פסיכיאטריה מבוגרים

שלום רב,

אני גבר בן 36 נשוי ואב ל-3.

בשנתיים וחצי האחרונות אני סובל מבעיות עיכול. כאבי בטן, עוויתות מעיים ונפיחות. אין שילשול או עצירות והסימפטומים נסבלים לחלוטין במשך היום.

במהלך הלילה אני נרדם, ישן 4 שעות, מתעורר לשעתיים בעקבות כאבי גזים (גזים שכלואים בבטן), במהלך השעתיים הגזים משתחררים, אבל אז אני חוזר לישון שינה גרועה עם כאבים שמלווים אותה.

מספר רופאי גסטרו איבחנו את זה כ-IBS. כל מחלה אחרת נשללה.

התרופות להקלת כאבי הבטן לא עזרו. קיבלתי TRICYCLIC במינון נמוך ללא הצלחה (מיסטל אותי, אבל הגוף קם תשוש מזה שמשהו מתרחש במעיים בלילה, גם אם התרופה הרדימה אותי).

אין לי תחושות גלויות של חרדה או דיכאון. אני מתמודד עם המצב נפשית ולא מרגיש שום מצוקה נפשית, גם אם אני שחוק מחוסר השינה בלילה.

פניתי לפסיכיאטר כדי לטפל בבעיות הגסטרו (אחרי שמספר פגישות אצל פסיכולוג בטיפול פסיכודינמי לא עזרו). הוא שמע את סיפור חיי והחליט שיש לי אישיות אובססיבית (ללא קומפולסייה). הוא קבע, שישנה אפשרות שאני בדכאון או חרדה שמתבטאים בגוף גם אם אני לא מרגיש דכאון וחרדה גלויים. הוא רשם לי תרופה אנטי דכאונית.

אני מטיל ספק באבחנה שלו, אבל מוכן לנסות את התרופה (SNRI) מתוך זה שאין לי מה להפסיד.

האם אתה מכיר תופעה של דכאון סמוי?

האם יכול להיות, שאני לא מרגיש מדוכא, אבל מערכת העיכול לא מתפקדת נורמלי?

האם יש לך הצעה לכיוון אחר?

תודה רבה!!!