פורום פסיכיאטריה מבוגרים

כיום אני מבין שכאשר אדם נפגע ממדע מסוים שהאבחנות שבו נקבעות באופן שרירותי עפ"י התרשמות אישית של בעל רשיון ברפואה, ובמסווה של "מקצועיות", הנפגע מאבד את אמונו במקצועיות המקצוע ובצדק.

כאשר מצבי הנפשי היה גרוע פניתי לעזרה, קיבלתי אותה ככדורים פסיכיאטריים.

הפסקתי את הטיפול התרופתי כי הוא כאב לי לכאבי ראש, מאז אני מרגיש טוב יותר, ומרגיש בריא. ביקשתי מהרופא הפסיכיאטר אישור לרופאת המשפחה על כך שאני לא מקבל טיפול תרופתי ושאני הבראתי. במקום לשמוח, הוא כעס עלי ואמר שיש לי "מחשבה בלתי מאורגנת", לאחר שאמרתי לו שאני מרגיש טוב וכיום המחשבות שלי הן יותר לכיוון של הקמת משפחה. הפסיכיאטר ראה בזה כ"חשיבה בלתי מאורגנת".

יצאתי מתוך הרגשה כאילו יש לפסיכיאטר דיעה קדומה שנובעת מהעובדה שהוא הכיר אותי כשאני באמת חולה, ולכן בתת מודע שלו הוא לא יכול לראות אותי בריא.

חוות דעת שניה אף היא לא טובה כי בדרך כלל, רופא שני מושפע מהתרשמות של רופא קודם.

השאלה מה עושים ?