פורום פסיכיאטריה מבוגרים

אז ככה, אני מאוד מאוד שמח לשמוע שרק זאת היא הבעיה שלך ולא גרועה ממנה, אני סבלתי מחרדות קשות* (*הפרעה פוסט טראומתית לצורך העניין) ופסיכיאטרית שלא איבחנה אותי טוב רשמה לי ריטלין, והריטלין עורר אצלי בנוסף ל-PTSD, גם הפרעה טורדנית כפייתית ולעליית החרדות שבעתיים.. הריטלין גם לי גרם להתמכרות בדיוק בדרך שהוא גרם לך, ללא התרופה הייתי שוב עייף, מעורפל וחסר כוחות לחשוב ולהתארגן ושוב ושוב הייתי נאלץ "לשבור קריז" ולשתות את הכדור גם בעבודה (שכן הייתי מאוד מתקשה בלהתארגן ולהתנהל בעבודה מלחיצה וזה היה מאזן אותי)

הפסיכיאטרית לא נתנה שום הוראות ברורות (סנדלרית חטיארית), ולכן נאלצתי להפסיק בבת אחת את השימוש, מהר מאוד התחיל להופיע אצלי דיכאון, בכי לעיתים קרובות, עצבנות ותוקפנות ומכאן מלב אל לב אני יכול להרחיב במשך שעות..

קודם כל לא בטוח שנכנסת למעגל שאין ממנו מוצא, לפעמים לוקח זמן עד שמתאזנים חזרה אחרי נטילה ממושכת של תרופות. אישית - אני הייתי ממליץ לך להתנזר לחלוטין מהריטלין, תתייעץ עם הרופא\ה שנתן לך את התרופה איך להפסיק בצורה נכונה עם הריטלין.

גם אם אין לך עדיין שום הפרעת חרדה\דיכאון, זה יכול להגיע בכל שלב ! ! !

והסיכון אצלך או אצל כל נוטלי הריטלין הוא גבוה יותר מאשר אצל "סתם בנאדם ברחוב".

אני ממש מרגיש שאתה כרגע צועד בדרך שבה אני צעדתי כמה שנים אחורה ושרק הייתי רוצה שבדיעבד יהיה המישהו שידריך אותי נכון.

דעתי האישית הנוספת היא שאצלנו (גם אני בין שלל החרדות סובל מ-ADHD) הסובלים מהפרעות קשב ו\או ריכוז יש גם מרכיב מאוד מאוד בולט של עייפות כרונית,

אז אם אתה מאוד עייף ו"סמרטוט" במשך היום, תתייעץ עם רופא המשפחה שלך לגבי הבעיה, שתף אותו בסיפור שלך עם הריטלין ושכרגע בלי לנטול את התרופה, אתה "אדם אחר", יכול להיות (ואני נזהר מלהסיק מסקנות) שאולי בהמשך תופנה למעבדת שינה.

אני מאחל לך חג שמח הצלחה בלימודים, ורק בריאות!.