פורום פסיכיאטריה מבוגרים

שלום אני בת 26 ומטופלת מגיל 19 הפרוזק עקב בולימיה. בשנתיים האחרונות נוסף למילוי החור הרגשי שלי גם בחור שאליו פיתחתי אובססיה וכפייתיות. אני יותר בדיכאון ומאוד חרדתית כשאנו נפרדים, עם מחשבות אובדניות וכיוב. אני מרגישה שרני לא אצא מזה בחיים, חוסר תקווה משווע וחוסר אונים, אני מרגישה שהמחשבות שלי השתלטו עליי ושאין לי סיכוי יותר להיות מאושרת. הציפרלקס שאני לוקחת כעת- כבר שנה- 20 מ״ג כבר לא עוזר. אני חרדתית, דכאונית ותלותית. הפסיכיאטר החליט להוסיף לי 200 גר דפלפט. קראתי שהתרופה מיועדת בכלל למאמין דיםרסיה, ושהיא משמינה לרוב וגורמת לנשירת שיער ועוד. אני בולימית.. לא טוב אם אני אשמין.. אני מפחדת לקחת את הדפלפט ורציתי לשאול את דעתך- האם בצדק או לא. חשבתי על פבוקסיל אולי, משהו יוצר להפרעת אישיות גבולית.. אני יודעת שהשילוב של דפלפט מוכר בספרות- אבל למקרים כמו שלי? תודה רבה מראש