פורום פסיכיאטריה מבוגרים

שלום,

אני בת 35. יש לי שני ילדים, שהגדול בן 4.5. הגובה שלי הוא 160 ס"מ. אני שוקלת 80 ק"ג. תמיד היתה לי נטיה להשמנה, אבל משקל כזה אף פעם לא היה לי. אני אוכלת בכל הזדמנות כשאני לבד ואף אחד לא רואה. ברגע שבעלי יוצא מן הבית, כשילדיי הולכים לישון, כשאני אצל ההורים שלי בביקור והם ישנים - אני מחפשת מה לאכול, ובעיקר מתוקים. אם אין, אז מלוחים. חטיפים, ממתקים, עוגות. לא אוכל נורמלי, סתם, אני אפילו לא רעבה. יש לציין שאני גם אדם שכועס מכל דבר, אבל לא כולם יודעים את זה, אני מטעה, אבל בבית שלי אני מרשה לעצמי להתרגז מכל דבר. אגב, אני כבר חודשיים עם ציפרלקס כדי לטפל בכעסים ובחוסר הסבלנות, אבל זה לא ממש עוזר. אני לא יודעת מה לעשות עם האכילות והבולמוסים. אם יש לי משהו, אני חייבת לאכול את הכל: לא משנה כמה חפיסות שוקולד יש לי בבית - אני אוכל את הכל בבת אחת. אני ממש אובדת עצות ונגעלת מעצמי ממש. מה אפשר לעשות??? אני מיואשת מאוד... בברכה