פורום פסיכיאטריה מבוגרים

האחרונות שלוש תקופות של מצבי פסיכוזה ודיכאון.
לפני כשנתיים וחצי עת למדה במכללה בצפון (אנחנו מהמרכז) קיבלנו טלפון מהחבר שלה שהיא מדברת לא לעניין ולא קשור ומבולבל ולא מפוקס לגמרי .
נסענו לצפון והבאנו אותה לבדיקה במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים וגם למרכז לבריאות הנשפש , הם בדקו ואמרו שכנראה מדובר בהתקף חרדה והמליצו על כדורים שאחותי העקשנית מאוד סרבה לקחת בתוקף. היא הייתה באמת לא מפוקסת ולא מאורגנת בכלל בדיבור ובמחשבה וחזרה לבית הוריי והמצב השתפר מעצמו עם הזמן ולאחר שלושה שבועות היא אף חזרה למכללה בצפון והשלימה את התואר וחזרה למרכז ומצאה עבודה וחיה חיים רגילים.

לפני כשנה התקשר אלינו ידיד שלה שהלכה לבקר אצלו וסיפר לנו שהיא התקשרה אליו מהדרך ואמרה לו בבילבול שהלכה לאיבוד והוא הצליח איכשהו לאתר אותה ,להביא אותה לדירתו בצפון שם מצבה המשיך להיות מבולבל ולא מאורגן עם דיבורים שלא לעניין והתקשר אלינו , נסענו לצפון ואספנו אותה שוב כשהיא מבולבלת ולא מפוקסת אך בעוצמה פחותה מהפעם הראשונה מלפני שנתיים וחצי, לקחנו אותה לבית חולים בצפון למחלקה הפסיכיאטרית והפסיכיאטר שוב אמר שכנראה ומדובר בהתקף חרדה והמליץ לה על כדורים שהיא לא הסכימה בשום אופן לקחת . בשבועיים הבאים היא שוב איבדה את דרכה כשנסעה עם מכוניתה והצלחנו איכשהו לאתר את מיקומה ולקחת אותה. החלטנו שאנחנו לוקחים לה את המפתחות לרכב כדי שהמצב לא יישנה ובמשך שלושה ימים היא חפרה לנו עמוקות וכשראינו שמצבה משתפר החזרנו לה את המפתחות. אבא שלי הלך לפסיכיאטר שבדק אותה והוא אמר שהיא צריכה לקבל טיפול או כדורים וכאמור היא סרבה לקבל כל אחד מהם.
היא המשיכה לחיות את חייה עם שיפור רציני ואף זכתה בעבודה שמאוד ייחלה לה.

לפני כחודשיים פיטרו אותה מהעבודה כנראה לאחר שהספיקה להסתכסך עם כמה אנשים ומאז אנחנו רואים הרעה הדרגתית מבחינת המראה הדכאוני שלה. בנוסף היא גם לא התקבלה לתואר שני באוניברסיטה בכמה נקודות בודדות מה שהרע את המצב. בשלושת השבועות האחרונים היא התנתקה מאיתנו לגמרי ולא ידענו שהיא עזבה את דירתה השכורה בתל-אביב והלכה להתגורר אצל ידיד שבדיעבד סיפר לנו שהיא הייתה מאוד דכאונית ושוב לא מדברת מאורגן וכמה דבריים הזויים שלא קשורים למציאות וכעת היא בצפון אצל ידיד אחר ,כל היום יושבת וקוראת לא עושה כלום עם עצמה.

בכל פעם שמציעים לה עזרה או מנסים לדבר איתה על מצבה היא דוחה אותנו. בשבוע האחרון נסענו אני ואחי אליה על מנת להוציא אותה ולהביא איתה בחזרה אלינו ובשום דרך לא הצלחנו לעשות זאת והיא לא רצתה לשמוע על לחזור הביתה להורים ,גם ההורים היו אצלה השבוע ללא הועיל.

אני חייב לציין שעד לפני שנתיים וחצי אחותי הייתה מלאת חיים ומובילה חברתית ובאה ממשפחה שנתנה לה הכל ועכשיו היא אדם אחר.

אנחנו חסרי אונים ולא יודעים איך לפעול ,הרי אי אפשר להוציא אותה בכוח ולקחת אותה לטיפול ובטח לא לתת לה לבלוע כדורים בכוח.

מה אפשר לעשות כדי לעזור לאחותי?