פורום פסיכיאטריה מבוגרים

אני אם לשלושה ילדים בני 7 עד 3 חודשים. לאחר לידת הילד הראשון התחילה להתפתח אצלי אובססיה לניקיון הילדה מחשש שתחלה ומנעתי ממנה להתלכלך בגנים ציבוריים , לשחק בחול, לשחק עם ילדים שאני לא מכירה וכדומה. לפי דעתי יכול להיות שזה התחיל עם דכאון מאוד קל לאחר הלידה כי הילד לא אכל כמו שצריך וזה הלחיץ אותי. עם השנים האוססיה לא החמירה אך גם אני בעצמי מנעתי מעצמי לאכול במסעדות ולעשות דברים רבים כמו שינה בבתי מלון מחשש שמלוכלך שם.

כיום לאחר לידת בני השלישי אתמול נגעה אישה שמהכרותי אותה חיה ברחובות והיא כמובן מלוכלכת ויכול להיות שחולה בכל מיני מחלות הידית העגלה של התינוק ומאז אני מאוד מוטרדת למרות שניקיתי את הידית כמובן עם מגבוניים אנטיבקטריאליים ואני לא מסוגלת לגעת בעגלה מחשש שיש בידית חיידקים שידביקו אותי או את ילדיי.

לאורך השנים אני גם רוחצת את ידי מספר רב מאוד ביום ומגבילה את בעלי ואת הילדים למרות שיש שיפור והיום אני מרשה לילדי הגדולים הרבה יותר ואני חוששת כעת לתינוק הקטן שלא יחלה בכלום. אני נמנעת מפגישות עם חברות עם ילדים כדי שלא נדבק במידה והם חולים ונמנעת מללכת עם התינוק לקניון ולמקומות סגורים על מנת שלא יהיו שם אנשים חולים.

אני יודעת שזה נשמע כבעיה פסיכולוגית אך אני מודעת לעמצמי, יודעת שזה מפריע לי בחיי ומנסה למצוא חומרים ומחקרים בנושא חיידקים, מחלות וניקיון על מנת להשתחרר מן האובססיה. אני מנהלת חיים רגילים ואנשים שלא מכירים אותי לא ישימו לב אך הייתי רוצה לשמוע את דעתך

מצטערת על האורך אך ניסיתי לסכם התנהגות של 7 שנים. עלי לציין שלפני לידת בני הראשון לא הייתי לי שום בעיה בנושא

תודה מראש על התשובה