פורום פסיכיאטריה מבוגרים

יש לי שאלה.אני לא יודעת אם זה משהו נפשי,אבל אולי בכל זאת תוכלי לעזור לי.יש לי שני ילדים קטנים,בני שנה,ושנתים.אני איתם בבית כל היום,ובזמן האחרון אני מרגישה שנורא קשה לי,שאני רוצה לצאת כל הזמן,ושקשה לי להתמודד איתם לבד כל היום.(בעלי מגיע בשעות מאוחרות).לפני שבוע התברר לי שאני בהריון,ובמקום להיות מאושרת,אני רק חושבת כמה קשה זה הולך להיות.תגובות הסביבה מדכאות אותי עוד יותר:כל מי ששומע שאני בהריון,אומר לי שהיתי צריכה לשמור,ושואל איך אני יסתדר עכשיו.(אפילו אמא שלי).אני כבר מרגישה עצובה,כי אני באמת לא יודעת איך אני יתמודד.(אבל אני אפילו לא חושבת על לוותר על ההריון הזה,חס וחלילה).את חושבת שהעצבות הזאת יכולה לנבוע מההורמונים של ההריון?אני משתדלת שהילדים שלי לא ידעו מה עובר עלי,ואני משחקת איתם וצוחקת איתם,אבל אתמול בערב,כשבעלי חזר מהעבודה,אני נשברתי ובכיתי,ובני בן השנתים היה לידי.אני חושבת שזה הלחיץ אותו,כי הוא חיבק אותי ושאל אותי למה אני בוכה.האם יכול להגרם לו נזק נפשי?תודה,וסליחה על האורך.