פורום פרוקטולוגיה

ד"ר שלום,

בסביבות ראש השנה, לראשונה בחיי התחלתי לסבול מבעיה פרוקטלית. בעת יציאת הבוקר, המתוזמנת היטב, הרגשתי דקירה חדה, שלוותה בדימום קל. לימים הבנתי מקריאה שזהו סימפטום של פיסורה. בהמשך לבוקר זה, התחלתי להרגיש מוזר בפי הטבעת, הכאב לא עבר, ורופא משפחה אבחן שני טחורים קטנים, חיצוניים אני מניח. מרחתי משחות במשך מספר שבועות, הקפדתי על תזונה מרובת נוזלים וסיבים, והפסקתי ללחוץ. בגדול זה עזר, אך בדרך היו עוד שתי יציאות עם דקירה חדה שהחזירו אותי לנקודת ההתחלה.

בשבועיים האחרונים, לאחר סבל ממושך, יש מאין רגיעה חלקית. דימומים כמעט ולא היו גם אז, אך עכשיו אין בכלל. הרגשת אי נוחות במהלך היום, גם נעלמה (סוף סוף) וכאבים חזקים לא היו גם אז ועכשיו לבטח אין. עם זאת, כבר כמה ימים שאני מרגיש ביציאת הבוקר שהולכת להגיע דקירה. אני מעט את תהליך היציאה, ממתין דקה, ואז זה יוצא "בחלקים" ולא פוצע אותי. שמתי לב לתופעה מוזרה. ביום שאחרי פעילות גופנית (אני עוסק המון בריצות, מזה שנים רבות), הסיכוי לדקירה מסוג זה הוא גדול יותר מביום רגיל. כמעט בכל פעם שאני מתאמן, למחרת יש לי בעיה...שלמזלי לאחרונה אני שולט עליה. בגדול, כרגע אני לא מגדיר עצמי כסובל, אולם כל בוקר, שפעם הסתכם בכמה דקות עם עיתון הבוקר ברוגע, הופך למלחמה שמטרתה התרוקנות ללא פציעה. במרבית המקרים מצליח לי, אבל האם זה יימשך כך לנצח ? מדוע לאחר פעילות גופנית אני סובל יותר ? אם פעם הייתי זקוק ל - 45 דקות לפני יציאה לעבודה, היום צריך שעה וחצי...