שלום רב,
בת 45 כמעט. לפני כחודשים ארוכים (אף יותר משנה) סבלתי מכאבים בפי הטבעת. כאבים שאף היו מעירים משינה. עוברים בד"כ עם אמבטיית ישיבה חמה ונרות פרוקטוגלינבול. היה חולף וחוזר לאחר תקופה שוב.
לאחר מכן, החלו להופיע יציאות שאליהם התלווה דמם רקטלי טיפתי (באסלה או ע"ג נייר הניגוב, או ע"ג הצואה עצמה). כמות לא רבה (טיפה באסלה, שובל דם על גבי הצואה וכד'). בד"כ לאחר יציאה קשה ו/או לאחר עצירות מסויימת.
ואז לאחר יציאה קשה, היו עדיין כאבים רקטליים. משחות ונרות הקלו על הענין. וגם בנגיעה באיזור - הרגשתי כאב או רגישות.
פעם אחת היתה הפרשה רירית שרופה עם טיפת דם טרי.
מאחר והנושא חזר על עצמו מדי כמה שבועות, ביצעתי שינוי כולל - יותר סיבים. יותר שתיה. יותר אמבטיות ישיבה, ושימוש בחומרים מתחום הרפואה המשלימה (שמן לבנדר וכד').
הבעיה נפתרה (טפו, טפו...). הכאבים והדמם פסקו. (אלא רק אם יש יציאה קשה. לאחריה ניתן לראות דמם מועט מאוד על הנייר. אני עושה מאמץ שלא יהיו יציאות כאלה). בגדול - חל ריפוי.
לאחרונה ביקרתי אצל כירורגית (לאחר שהכל כביכול "נרפא" כפי שתואר לעיל). לדבריה, אין פיסורה או משהו חיצוני שיכול להסביר את הדמם. יש טחורים פנימיים מינימליים לא מדממים. לציין כי גם בבדיקת אנוסקופיה לא הרגשתי כל כאב (משהו שכאמור כן הרגשתי בעבר אפילו בנגיעה עצמית).
היא המליצה על קולונוסקופיה.
האומנם לדעתך יש צורך בכך אם הסמפטומים נעלמו ?
האם היא דחופה לביצוע ?
האם עדיף קולונו' וירטואלי ?
