פורום פרוקטולוגיה

דר שלום רב!

עוד מהילדות אני זוכר מידי פעם פיסורות שבאות והולכות.

בצבא מאוד סבלתי מפיסורות עקב התאפקות מהשרותים בצבא ואז עצירויות ויציאות גדולות וכואבות בבית.

עד לפני שנתיים הפיסורות תמיד היו אחוריות והיו עוברות לבד.

אני אדם מאוד לחוץ ותמיד בסטרס והבנתי שגם זה אחד הגורמים...

לפני קצת יותר משנתיים הפסקתי טיפול של שלוש שנים בציפרלקס שנלקח עקב סטרס וחרדות. ההפסקה הייתה קשה ולאחריה נוסף גם ארוע משמעותי בחיי ואז הגיע פיסורה בצד שלא עברה לבד כמו תמיד.

הרופא רשם לי ניפדיפין + ISDN ונורמלקס לריכוך היציאות ובנוסף הפסקתי לאכול בשר אדום ובצקים.

הטיפול עבד מעולה ותוך שבוע כבר ללא כאבים ואחרי חודש הפסקתי את המשחה.

לאחר חודשיים התחלתי להוריד מינון הנורמלקס וחזר לי פיסורה אבל ממש פחות רציני.

חזרתי לקחת את הנורמלקס והפעם המשכתי באופן קבוע.

שנה שלא הייתה לי פיסורה ואכלתי טוב בלי עצירויות והכל טוב בזכות הנורמלקס.

לאחר שנה חזרה קצת הפיסורה ושוב שמתי קצת משחה והכל עבר מהר מאוד.

ובכן אני לוקח את הנורמלקס קבוע כל ערב ומידי פעם יש פיסורה שעוברת לבד או עם משחה. אם אני הולך לרופא אז עד שמגיע התור הוא כבר אומר לי שאין לי כלום כי אני לוקח את המשחה כבר לבד מהיום הראשון.

אני מרגיש לפעמים שהפיסורה באה דווקא לא בגלל יציאה קשה אלה לאחר שהזעתי הרבה יום קודם באיזור או שינוי במזג אוויר או הרבה יציאות יום קודם.

אני מאוד מתלבט מה עלי לעשות, מה נכון, האם יש טעם בניתוח גם כאשר הרופא לא רואה פיסורה כשאני מגיע אליו כי היא עוברת כל פעם בטיפול שמרני? (כמובן שכן יצא לי להראות את הפיסורה לפרוקטולוג בעבר מספר פעמים לפני שידעתי להתחיל לבד טיפול) כלומר ניתוח שלא בא לרפא פיסורה כואבת שלא עברה עם טיפול שמרני אלה בא למנוע חזרה של פיסורה? האם זה נכון לעשות?

או האם להמשיך ככה עם הנורמלקס לתמיד באופן קבוע ומידי פעם שחוזר אז משחה?

האם הנורמלקס יכול לגרום לבעיה או תלות אם אמשיך שנים ארוכות?

אני כמובן מאוד מפחד מניתוח ואני קורא הרבה על פיסטולות שמתפתחות מהניתוח ופיסורות שחוזרות גם אחרי ניתוח ואני מאוד מפחד... אני מפחד שלמרות שאעבור ניתוח ימשיכו הפיסורות מידי פעם...

האם לאחר ניתוח לא יכולות לחזור פיסורות משפשוף של המקום לאחר הזעה וכו'? מבעיות עור וכו'?

עניין נוסף הוא שאני מנגב מאוד חזק וגם פה אני רוצה לשאול האם יכול להיות שצורת הניגוב שלי היא הגורם? אני מנגב תוך כדי שיחרור פי הטבעת (כמו בזמן יציאה) ואז עם האצבע מאחורי הנייר או המגבון אני מפסק מעט את פי הטבעת על מנת לנגב מהדפנות. אני מרגיש לא נקי אחרת.. אבל הפיסורה קוראת בזמן היציאה לא בזמן הניגוב. האם אני פוגע בעור לאט לאט עד שיציאה גורמת לפיסורה? יכול להיות? או אולי שבגלל זה לא מגיע לריפוי מלא?

איך אם כך ממולץ לנגב? אני שומע על כאלה שמנגבים סתם עם נייר טואלט מקומת כזה ולא לוחצים עם האצבע, או כאלה שמנגבים בכלל בעמידה וכו', תמיד נראה לי לא נקי...

מעניין שאני דווקא זוכר כי בתקופה בא לקחתי ציפרלקס לא היו לי פיסורות... האם הקשר לסטרס הוא עד כדי כך?

אני מפחד גם מההחלמה מהניתוח, הדימום שאחרי הניתוח והיציאה הראשונה לאחר הניתוח שהבנתי שזה כבר בבית לבד, מה שעוד יותר מפחיד...

אני מצטער על השאלות הרבות ואשמח לעזרה בהתלבטות מה עלי לעשות...

אילו הייתה לי פיסורה שממשיכה לכאוב ללא הטבה בטיפול השמרני, אני מניח כי לא הייתה התלבטות בכלל והייתי עובר ניתוח על מנת לרפא. אבל לפעמים דווקא שהמצב פחות חמור ההתלבטות היא גדולה יותר...

תודה רבה מראש!