קהילת תאומים

בוקר טוב לכולכן...

סוף סוף יש קצת חיים בפורום הזה... נכנסתי אליו מספר פעמים וראיתי שאין התנהלות אז יצאתי..

בכל אופן אני נילי אמא לתאומים מקסימים בני חודש בן ובת עידן וליאן האושר שלי!!!

ההריון עבר חלק תודה לאל, הלידה הייתה קיסרית (מצב עכוז...) והגידול... זה כבר תורה שלמה! החששות שהיו לי בזמן ההריון לגבי הגידול התממשו ואף גדלו כמו למשל מה עושים ששניהם בוכים ביחד ואת לבד? איך מספיקים לעשות את המטלות של הבית (כביסה, נקיונות, בישולים...) ומתי לעזאזל יש לי זמן לבד עם הבעל???

אחרי שילדתי הייתי אצל אמא שלי כשבוע (התיכנון היה להיות יותר זמן אבל אני תושבת הדרום והתחילה מלחמה ואצל ההורים שלי אין ממ"ד... בעיה... :-(...), אצל אמא שלי לא ממש הייתי צריכה עזרה עם הילדים, העזרה הגדולה הייתה שאני לא צריכה לדאוג לניקיון כביסות אוכל וכדומה... מה גם שאני לא אחת שיודעת לקבל עזרה (ואני אומרת את זה בתור חיסרון גדול!!!) אני רוצה לעשות הכל לבד ואולי זה אפשרי שיש ילד 1 אבל לא תאומים (בטח תבינו אותי...)...

כרגע אני בבית משלי.. בכל בוקר שבעלי הולך לעבודה אמא שלי מגיעה אליי (ויאמר לזכותי שנהייתי פחות לחוצה ולה אני כן נותנת לעזור...) ונמצאת איתי וזה כבר הרבה יותר מרגיעה שיש מישהו גם אם הוא לא עושה כלום..

ולגבי התשובות לשאלות... משתדלת שלא להיות לבד ואם בכל זאת אני לבד ושניהם בוכים אז יש את העגלה שעושה פלאים עם קצת נידנודים...

לגבי מטלות הבית.. אז הבית הוא לא מקורצף, מסודר ומדוגם כמו פעם וכשאמא שלי באה והקטנים ישנים אז משתדלים להספיק את הדברים הדחופיםץ

והבעל... פשוט צריך לחכות שהקטנטנים יגדלו...

וכמובן הדבר הכי חשוב--- "גזים" סיוט שמתחיל כל ערב על אמצע הלילה!! בוא נקוה שזה באמת "רק" 3 חודשים ויום...

או ואוו כמה כתבתי.. כנראה ממש הייתי צריכה לפרוק... אני מאמינה שאני אכנס לכאן הרבה.. אשמח לשמוע מכן שכבר עברתן את זה קצת עידודים אני צריכה את זה...