פורום הפרעות חרדה

שלום ד"ר.

אני סובל מהפרעת חרדה GAD עם אבחנה בתיק הרפואי כבעיה כרונית.

היות המצב הוחמר להתקפי פאניקה חריפים- אני לוקח קלונקס 2 מ"ג שנים רבות בכל לילה בהנחייה של פרופסור פסיכיאטר פרטי כי SSRI לבדו או עם שילובים אחרים לא עזרו לי.

יש לי מכתב ממנו שאני נדרש להמשך טיפול קבוע בכדור הזה ביחד עם ה-SSRI.

המצב שלי למרות השילוב של קלונקס עם SSRI הוא חלקי מאוד ולא מושלם אבל השילוב הכי סביר מבין שלל התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה כולל חיזוקים שנוסו במהלך השנים.
המצב שלי עם הפרעת החרדה די דומה לעקרות גברית.
פשוט זה המצב והתרופות לא מועילות אבל גם לא ניתן להפסיק אותן ובמיוחד לא את הקלונקס כי זה יביא בבירור ממצב של חרדה רגילה למצב של חרדה קשה מאוד.
אני רוצה להעביר את המשך המעקב הפסיכיאטרי לקופת חולים עקב מעבר לקופת חולים אחרת בה שירותי הרפואה טובים הרבה יותר אבל יש לי חשש שהפסיכיאטר בקופה החדשה יתרשם שהמצב הנפשי על אף הטיפול הוא לא מאוזן נפשית עם החרדות ולכן יחליט לנסות להוריד לי את מינון הקלונקס תוך ניסיון להעלות עוד במינון בתכשיר המרכזי ה-SSRI דבר שכבר נוסה ללא הצלחה. מה גם שהוא לא מכיר אותי את תגובותיי השונות לשלל התרופות שנוסו.
1. איך אני יכול להיות בטוח שהפסיכיאטר בקופה לא ינסה להפחית לי את הקלונקס מתוך הלוגיקה שקלונקס אינו טיפול יעיל מתמשך ואף בעל פוטנציאל מסוכן בשימוש ממושך-כך הדעה הרווחת אצל רוב הפסיכיאטרים.

2. אז בעצם זה אומר שנגזר עליי להמשיך לקחת קלונקס 2 מ"ג כל החיים למרות שהוא לא ממש עוזר?

3. הפרעת חרדה מוכללת היא לרוב הפרעה כרונית בה לעיתים נדרשים לשלב מספר רב של תרופות כדי להשפיע. זה אומר שגם בגיל 80 אצטרך לקחת את התרופות לאיזון חרדות כי זה כרוני בדומה לאפילפסיה?