פורום הפרעות חרדה

שלום ד"ר. אני מאובחן על ידי פסיכולוג ו-2 פסיכיאטרים כסובל מתסמינים של הפרעת חרדה שלא ניתן לשים בדיוק את האצבע מהי, כללית, מעט חברתית, מחשבות מטרידות, דאגנות וחוסר שקט. כל ריבוי התרופות שניסיתי במהלך 15 השנים האחרונות לא הביא לשיפור "דרמטי" אלא רק להפחתת הסבל והקטנת חלק מהתסמינים. הפסיכיאטר המטפל טוען שהאויב של הטוב הוא המושלם ובהתאם ממליץ במכתב להמשיך קבוע את הטיפול התרופתי המשולב ברסיטל וקלונקס ללא המשך ניסיונות מיותרים (להגדרתו) לשינוים במינונים או בהרכב. מה הכוונה טיפול קבוע? משך שנה נניח ואז עושים הערכת מצב האם ניתן להפסיק את התרופות? או שטיפול קבוע הוא כמו כדורים לאיזון סכרת- נדרשים ללקיחה קבועה כרונית לכל החיים. אני לא רוצה להיות מטופל כרונית עם כדורים פסיכיאטרים יש לי חשש מהשפעה לטווח הארוך על המוח. כדאי ליזום מפגש עם הפסיכיאטר כדי שהנקודה תהיה ברורה או שזה צעד מביך היות ורשם במפורש שיש להמשיך קבוע עם הטיפול התרופתי? כאשר שאלתי אותו האם קלונקס כל יום בפרק זמן מתמשך עלול להחמיר מחשבות מטרידות הוא אמר בדיוק להיפך כלומר שהקלונקס עוזר לסלק ולהקטין מחשבות מטרידות ולכן חשוב להמשיך אותו כי ה-SSRI כּכדור בודד אינם מביאים לשיפור מספק לכן לראייתו השילוב הכרחי. הפסקה הדרגתית של קלונקס תביא בסבירות גבוהה להחמרה בחרדות או שזהו צעד מתבקש לאחר שנות טיפול רבות? שאלתי אותן על ייעוץ עם פסיכיאטר בקופה והוא אמר שלא צפוים ניסים ונפלאות לטובה אלא סבירות גבוה להחמרת המצב כי בקופה לטענתו לא מכירים אותי, את מצבי ואת העמידות של החרדות שלי למספר תרופות. לקלונקס אין שום השפעה נוגדת חרדה אלא רק מרגיעה סערת רגשות ללא השפעה על חרדות כהפרעת חרדה קלאסיות?