הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום

דכאון, אובססיביות, חרדה.....

רקפת(24.8.2005, 14:07)

(וכהנה "הנאות החיים"......)

אני מתנצלת מראש על אורכה של ה"מגילה" הבאה, אך אשמח אם אוכל לקבל מענה שיעזור לי להבין יותר מה האפשרויות העומדות בפניי, ואני מודה מראש על הקדשת הזמן ועל ההקשבה.

אני בת 27. זוכרת את עצמי תמיד, מגיל צעיר מאוד, בדכאון קשה - תחושות של ריק קיומי ענק, חוסר יכולת למצוא הנאה ומשמעות בדברים של היומיום, חוסר חשק לעשות דברים, דימוי עצמי נמוך, רגישות, ביישנות, וכו'. אני מניחה שיש לי נטייה למחשבות אובססיביות, שפעם הסימפטום העיקרי שלהן היה האכילה הכפייתית (שנמשכת גם היום ומסבה לי סבל רב, ומתמקדת בעיקר בשוקולד), ובשנים האחרונות הצטרף אליה ocd המתמקד בחרדה מפני לכלוך, חידקים, "הזדהמות" במגע עם משהו שנראה לי "מזוהם" או "מלוכלך". ואני מתענה ונתקעת במחשבות חרטה על דברים שעשיתי שנראה לי שעשו לי נזק, מחשבות על טעויות שעשיתי, ובכלל - כפי שאמרתי, יש לי נטיה לחשוב יותר מדי, לא רק בתחום החרדה מפני "הזדהמות" או נזק בריאותי, אלא גם בתחומים אחרים. אני חוששת לעשות דברים מכיוון שאני מרגישה שאעשה טעות או שלא אהייה מספיק אסרטיבית ובכך אגרום לעצמי נזק. אני מבינה מבחינה רציונלית שהמציאות אינה כזאת, אבל קשה מאוד להפעיל את נשק הרציונל לבדו כנגד המחשבות האובססיביות רבות העוצמה. חשוב לי לציין, שה- ocd והפחד מלכלוך והידבקות במחלות וכו' התחיל אצלי רק בשלוש השנים האחרונות, ולפני זה כלל לא הייתי חרדתית בנושאים הללו והם בכלל לא הטרידו אותי.

הכפייתיות והאובססיביות מתבטאות אצלי בעוד כמה דפוסי התנהגות, אך הסימפטום העיקרי והדומיננטי הוא האכילה הכפייתית, אז אני מציינת רק אותה.

אני מאסכולת האנשים שמעדיפים להימנע מתרופות. אני מפחדת לקחת תרופה שאני לא יודעת מה היא תעשה לי לגוף, איזה נזק יכול להיגרם בטווח הקצר והארוך, אילו תופעות לוואי, התמכרות, תופעות גמילה עלולות להתרחש, ואולי בסוף אתחרט על שבכלל התחלתי לקחת, אבל אז אהייה תקועה עם התרופות ועם מציאות הזויה אף יותר מזו הנוכחית..... והרי יש בי צד בריא ואינטליגנטי וחזק, לא חבל להרוס אותו ולאבד אותו עם תרופות?....

לפני מספר שנים לקחתי כדור בשם affectine (לפי מרשם מפסיכיאטר) לתקופה קצרה של מספר חודשים, והפסקתי. לא זכור לי שזה שינה משהו אצלי, ובנוסף היו לי חלומות על רצח (אני לא יודעת אם זה היה תופעת לוואי של הכדור או לא), והחלטתי שאני לא רוצה להמשיך עם הכדור.

אני כבר בערך שנה וחצי בטיפול אצל פסיכולוג. מלכתחילה רציתי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ממוקד, וכך הצהרתי, אך הטיפול תפס כיוון שונה המתבסס על הקשר בין המטפל למטופל ועל שיחות, וזה מותיר אותי מתוסכלת משום שאני מרגישה שהטיפול לא מספיק יעיל, שהוא סתם "נמרח" בדיבורים, שאני עדיין סובלת מכל הסימפטומים ושאני צריכה טיפול אחר, ממוקד. צריך לשנות את דפוסי החשיבה המעוותים ולתקנם.

ועכשיו אני תוהה - מה הלאה?

אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם על ה"מקרה" שלי, גם לגבי טיפול תרופתי וגם לגבי טיפול התנהגותי-קוגניטבי. האם ניתן לנצח את מפלצות את הנפש בעזרת הרציונל וטיפול קוגניטיבי התנהגותי נכון בלבד, או שנדרשת כאן גם תרופה?.....

ושאלות יותר ספציפיות-

אורי פישר- כיצד ניתן לקבל ממך מידע לגבי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי באזור בו אני גרה? (אני מעדיפה לא לציין כאן את אזור מגוריי). אפשר ליצור איתך קשר במייל? או פשוט להתקשר אליך?

ד"ר הרמן - ראשית, אשמח אם תאמר לי מה דעתך לגבי התלבטויותיי לגבי טיפול תרופתי שצוינו כאן קודם. כמו כן, האם אפשר לדעת מהי התרופה הכי בטוחה בריאותית, עם כמה שפחות תופעות לוואי וכמה שפחות נזק וסכנה לגוף? והאם יש תרופות שיותר יעילות בטיפול באכילה כפייתית? וכמו כן, האם זה נכון שניתן להימנע מתופעות לוואי אם מתחילים במינונים נמוכים יותר?

תודה על ההתייחסות, ושוב סליחה על אורך ההודעה.....