הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות אכילה - ראש הפורום

תמיכה, ושאלה

איימי(8.7.2012, 0:57)

היי דנה,

אני בת 20, במשקל תקין, אפילו קצת עודף. 2-3 קילו מעל ה-BMI התקין לגובהי, לא מעבר. אני סובלת מהפרעת אכילה, כנראה, כבר יותר משלוש שנים. "כנראה", כי מעולם לא אובחנתי כסובלת מהפרעות אכילה, משום שלא דיברתי על זה עם אף אחד. האמת היא שרוב הזמן אני מתעסקת במראה שלי, בגוף שלי, במה שאני שונאת בו ובמה שאני צריכה לשנות או להסתיר. יש תקופות שאני מקיאה פעמיים-שלוש בשבוע, ויש תקופות שאני מקיאה פעמיים-שלוש ביום. לפעמים אפילו ארבע פעמים ביום. אני נופלת לבולמוסים נורא מהר, ומוותרת לעצמי בקלות.

כתבתי בהתחלה שאני סובלת מהפרעת אכילה, אבל האמת היא שזה לא נכון. אני הרבה יותר סובלת כשאני לא יכולה להקיא את מה שאני מכניסה לפה, מאשר כשאני כן. ההקאות עוזרות לי להתגבר על השנאה כלפי עצמי וכלפי הגוף שלי. אני מרגישה שככה אני יכולה לסלוח לעצמי, על השטויות שאני מכניסה לפה.

לאחרונה נהייתי מודעת לסכנות הכרוכות בהקאות חוזרות והתחלתי ממש לפחד מההשלכות של מה שאני עושה לעצמי. החלטתי שאני צריכה לטפל בעצמי.

אני מספרת לך את זה, כי אני קרועה בין ההרגשה הטובה שמשרה עליי הקאה לאחר ארוחה משמינה לבין הסכנות הכרוכות בכך. מצד אחד אני מפחדת מההשלכות, ואני רוצה ללכת לטיפול, ומצד שני אני מפחדת שלעולם לא אצליח לרזות, וזה ממש גורם לי לבכות, ברגעים אלה.

חוץ מקצת תמיכה, רציתי לשאול גם שאלה: יש מסגרת או מטפל שמטפלים בהפרעות אכילה, שהם לא פסיכיאטר?

תודה,

איימי