פורום הפרעות אכילה

קרה לי עכשיו משהו נורא, ואני חייבת לספר על זה. ניסיתי להתקשר לחברה שלי והיא לא בבית.

היום קמתי מאוחר מאוד, בערך בשלוש וחצי, כמה דקות לפני שאמא שלי הגיעה מהעבודה. כל פעם שאני קמה מאוחר אמא שלי חושבת שזה בשביל לא לאכול ארוחת בוקר, אז כמובן שהיא העירה לי על זה (בדרכה ה'עדינה'). הבעיה שדוד שלי בדיוק היה אצלנו, והוא ראה ושמע הכל, כולל שהיא הכריחה אותי לאכול ואמרה לי שמה שאכלתי לא מספיק, וכל ההצגה הרגילה.

אחרי שהוא הלך אמרתי לה שתפסיק (כי זה לא הפעם הראשונה) לדבר על הבעיה שלי לאנשים אחרים, ואז היא אמרה שאם אני רוצה שהיא לא תדבר על הבעיה שלי למה אני יוצרת לעצמי את הבעיה! ניסיתי להסביר לה שהבעיה כבר קיימת, ושבמקום לספר על זה לאנשים אחרים שתתחיל לי טיפול, אז היא אמרה שטיפול זה פשוט לדבר עם פסיכולוג ופסיכיאטר, ושאני יכולה פשוט לטפל בעצמי עם עזרה ממנה ומאבא שלי- שאני אדבר איתם. אמרתי לה שאי אפשר, שאני לא יכולה לבד לצאת מזה והיא התחילה לומר שאני לא מדברת איתה אף פעם, ו"למה את חושבת שמישהו זר יצליח להוציא אותך מזה אם אפילו עם ההורים שלך את לא מוכנה לדבר" (ציטוט!)

כבר אמרתי לך שיש לי את הבעיה להיפתח, ושעם ההורים שלי אני בקושי מדברת בזמן האחרון- אז היא פגעה לי בשתי הבעיות ביחד.

אולי אם היא הייתה מדברת בצורה נעימה ורגועה הייתי עוד איכשהו מצליחה לומר משהו אבל פשוט לא יכלתי בגלל שהיא דיברה בצעקות ועצבים ולחץ. אז לאורך כל השיחה בכיתי ואמרתי לה שאין בנינו יחסים של אמא ובת, ושאף פעם לא הייתי יכולה לדבר איתה ממש, והיא אמרה שתמיד הכל היה בסדר על שהפסקתי לאכול (זה לא נכון!)... אחרי כמה דקות כאלה היא פשוט ניסתה להכריח אותי לדבר אליה, היא אמרה :"למה את לא אומרת לי מה מציק לך במקום שאני אשלם עשרות אלפי שקלים למישהו אחר כדי שתספרי לו?!..." אז אמרתי לה שאני פשוט לא יכולה ומאוחר מדי לתקן את זה, פשוט אף פעם לא בנינו יחסים מספיק קרובים, ולמה שאני ארצה לספר לה על זה אם אח"כ היא מספרת על זה לדודים וחברים וכל אחד אחר? והיא אמרה שהיא בחיים לא סיפרה משהו שלא רציתי שהיא תספר ואז צעקתי שאני לא רוצה שהיא תספר לאף אחד שאני אנורקסית!

(וזה היה הפעם הראשונה שממש הודיתי בזה שאני אנורקסית לידה.!)

אח"כ היא כזה נתנה לי הרגשה שאני העלבתי אותה כי לא הסכמתי לדבר איתה, ושאני כפויית טובה שאני מתנהגת כאילו ההורים שלי לא אוהבים אותי... ואז אחרי שנעלתי את עצמי בחדר והיא הכריחה אותי לפתוח וניסתה שוב לדבר אז היא אמרה לי שהיא לא מרשה לי יותר לסגור דלתות בבית (זה היה בחדר של אחותי, בחדר שלי הם כבר הוציאו את המנעול).

איך הם מצפים לפתח איתי קשר כשהם כל הזמן לוקחים ממני את הפרטיות שלי?!

זה ממש מקוצר כאן, ואני לא יודעת אם הצלחתי להעביר את הרעיון הכללי של איך זה היה, אבל לי זה נתן את ההרגשה כאילו בכלל אין לי סיכוי לטיפול מבחינתם. הם חושבים שאני שולטת בעצמי! מה אני אמורה לעשות?!

אני יודעת שהמכתב הזה לא ממש קשור להפרעות אכילה, הנושא של הפורום, אבל זה עומד להשפיע על הבעייה שלי, ואני חייבת עצה! אם את לא עוסקת בתחום הזה, אולי את יודעת על משהו או מישהו שיכול לעזור לי?